חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו) וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. בְּכָל לְבָבְךָ, בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רָע. וּבְכָל נַפְשְׁךָ, אֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ. וּבְכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מָמוֹנֶךָ. דָּבָר אַחֵר בְּכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בִּמְאֹד מְאֹד. לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח, שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים. לֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ, וּבְמִנְעָלוֹ, וּבְפֻנְדָּתוֹ, וּבְאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו, וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפַּנְדַּרְיָא, וּרְקִיקָה מִקַּל וָחֹמֶר. כָּל חוֹתְמֵי בְרָכוֹת שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ, הָיוּ אוֹמְרִים מִן הָעוֹלָם. מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִין, וְאָמְרוּ, אֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים, מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. וְהִתְקִינוּ, שֶׁיְּהֵא אָדָם שׁוֹאֵל אֶת שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בַּשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (רות ב) וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם, וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים יְיָ עִמָּכֶם, וַיֹּאמְרוּ לוֹ, יְבָרֶכְךָ יְיָ. וְאוֹמֵר (שופטים ו) יְיָ עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל. וְאוֹמֵר (משלי כג) אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. וְאוֹמֵר (תהלים קיט) עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ:
תלמוד ירושלמי שביעית
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי עֲבַד טְמִיר בִּמְעַרְתָּא תְּלַת עָשָׂר שְׁנִין בִּמְעָרַת חָרוּבִין. (דתרומה) עַד שֶׁהֶעֱלָה גוּפוֹ חֲלוּדָה לְסוֹף תְּלַת עָשָׂר שְׁנִין. אֲמַר לֵינָה נְפַק חָמִי מַה קָלָא בְּעָלְמָא נְפַק וְיָתָב לֵיהּ עַל פּוּמָא דִמְעַרְתָּא חָמָא חַד צַיָיד צְיַיד צִיפּוֹרִין פְּרַס מְצוּדָתֵיהּ שְׁמַע בְּרַת קָלָא אָמְרָה דִימִוס וְאִישְׁתֵּיזְבַת. אֲמַר צִיפּוֹר מִבַּלְעֲדֵי שְׁמַיָּא לָא יִבְדָּא. כָּל שֶׁכֵּן בַּר נַשָּׁא. כַּד חָמָא דְשַׁדְּכָן מִילַּיָיא אֲמַר נִיחוֹת נִיחֲמֵי בַּהָדֵין דֵימוֹסִין דְּטִיבֵּרִיָא אֲמַר צְרִיכִין אֲנָן לַעֲשׂוֹת תַּקָּנָה כְּמוֹ שֶׁעָשׂוֹ אֲבֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר. שֶׁהָיוֹ עוֹשִׂין אִיטְלֵיסִן וּמוֹכְרִין בַּשּׁוּק. אֵמַר נִדְכֵי טִיבֵּרִיָּא וַהֲוָה נְסַב תּוּרְמוֹסִין וּמְקַצֵּץ וּמְקַלֵּיק וְכָל הֵן דַּהֲוָה מִיתָא הֲוָה טַיֵיף וּסְלַק לֵיהּ מִן לְעֵיל. חָמְתֵיהּ חַד כּוּתִי אֲמַר לֵינָה אֲזַל מַפְלֵי בְהוֹן סַבָּא דְיוּדָאֵי נְסַב חַד מִית אֲזַל וְאַטְמְרֵיהּ הֵן דְּדָכִי. אֲתָא לְגַבֵּיה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אֲמַר לֵיהּ לָא דְכִית אֲתַר פַּלָּן. אִיתָא וַאֲנָא מַפִּיק לָךְ מִן תַּמָּן. צִפָּה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי בְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ שֶׁנְּתָנוֹ שָׁם. וְאָמַר גּוֹזֵר אֲנִי עַל הָעֶלְיוֹנִים שֶׁיֵּרְדוּ וְעַל הַתַּחְתוֹנִים שֶׁיַּעֲלוּ וְכֵן הֲוָות לֵיהּ. מִי עֲבַר קוֹמֵי מוּגְדָּלָא שְׁמַע קָלֵיהּ דְּסַפְרָא אֲמַר הָא בַּר יוֹחַי מַדְכֵּי טִיבֵּרִיָּא. אֲמַר לֵיהּ יָבוֹא עָלַי אִם לֹא שָׁמַעתִּי שֶׁטִּיבֵּרִיָּא עֲתִידָה לִיטָּהֵר. אֲפִילוּ כֵן לָא הֵימְנִין הָיִיתָ מִיַּד נַעֲשֶׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת.
תלמוד ירושלמי תענית
רִבִּי אֶבְדַוּמָא דְצִיפּוֹרִין בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. אֵיכָן הוּא אוֹמְרָהּ. אֲמַר לִיהּ. וְאַדַּיִין אַתְּ לְזוֹ. כֵּן אָמַר רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. כָּל דָּבָר שֶׁהוּא לָבֹא אוֹמְרוֹ בָעֲבוֹדָה. כָּל דָּבָר שֶׁהוּא לָשֶׁעָבַר אוֹמְרוֹ בְהוֹדָיָיה. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. נוֹתֵן הוֹדָיָיה לְשֶׁעָבַר וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבוֹא.
תלמוד ירושלמי שבת
משנה: הַמּוֹצִיא בֵּין בִּימִינוֹ בֵּין בִּשְׂמֹאלוֹ בְּתוֹךְ חֵיקוֹ אוֹ עַל כְּתֵיפוֹ חַיָיב שֶׁכֵּן מַשָּׂא בְנֵי קְהָת. לְאַחַר יָדוֹ בְּרַגְלוֹ וּבְפִיו בְּמַרְפְּקוֹ בְּאָזְנוֹ וּבִשְׂעָרוֹ וּבַאֲפוּנְדָּתוֹ וּפִיהָ לְמַטָּה בֵּין אֲפּוּנְדָּתוֹ לַחֲלוּקוֹ וּבִשְׂפַת חֲלוּקוֹ בְּמִנְעָלוֹ וּבְסַנְדָּלוֹ פָּטוּר שֶׁלֹּא הוֹצִיא כְּדֶרֶךְ הַמּוֹצִיאִין: