אומר לפניהם כ"ד י"ח [בכל יום ושש היה מוסיף שביעית משום סומכוס אמרו משפיל הרמים היכן אמרו] בין גואל ישראל לרופא חולים עונין אמן על כל ברכה וברכה [תוקעין ומריעין ותוקעין כך] היו נוהגין בגבולין במקדש [מה הן] אומרין ברוך [אתה] ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם [ואין] עונין אמן במקדש מנין שאין עונין אמן במקדש שנאמר (נחמיה ט׳:ה׳) קומו וברכו את ה' אלהיכם [וגו' מנין על כל ברכה וברכה ועל כל תהלה ותהלה שנאמר] (שם) ומרומם על כל ברכה ותהלה על כל ברכה ברכה [ועל כל תהלה תהלה].
במקדש מה הן או', ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם, ואין עונין אמן במקדש. מנין שאין עונין אמן במקדש, שנ' קומו וברכו את ה' אלהיכם וגו'. מנין על כל ברכה וברכה ועל כל תהלה ותהלה, שנ' ומרומם על כל ברכה ותהלה, על כל ברכה ברכה, ועל כל תהלה תהלה.
ברכת הזימון מן התורה, שנ' ואכלת ושבעת וברכת, זו ברכת הזימון. את ה' אלהיך, זו ברכה ראשנה. על הארץ, זו ברכת הארץ. הטובה, זו ירושלם, שנא' ההר הטוב הזה והלבנון. אשר נתן לך ה', זו הטוב והמטיב. מניין שכשם שאתה מברך לאחריו כך מברך לפניו, ת"ל אשר נתן לך, משעה שנתן לך. מניין אף על ההרים ועל הגבעות, ת"ל על הארץ. מנין אף על התורה ועל המצות, ת"ל אשר נתן לך, ואו' ואתנה לך את לוחות האבן. ר' מאיר או' מנין שכשם שאתה מברך על הטובה כך אתה מברך על הרעה, ת"ל אשר נתן לך ה' אלהיך, אליך דיינך, בכל דין שדנך, בין במדת הטוב בין במדת פורענות.