ברכות ט:ד מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סוכה, תלמוד ירושלמי ביצה ותלמוד ירושלמי תרומות

הָעוֹשֶׂה סוּכָּה לְעַצְמוֹ מָהוּ אוֹמֵר. בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת סוּכָּה. לְאַחֵר. לַעֲשׂוֹת סוּכָּה לִשְׁמוֹ. נִכְנַס לֵישֵׁב בָּהּ אוֹמֵר. בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסּוּכָּה. מִשֶּׁהוּא מְבָרֵךְ עָלֶיהָ בְלֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלֶיהָ עוֹד מֵעַתָּה. חָנִין בַּר בָּא בְשֵׁם רַב. וּזְּמָן. מִכֵּיוָן שֶׁחֲשֵׁיכָה מָהוּ שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן. רַב הוֹשַׁעְיָה אָמַר. צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן. רִבִּי אִילָא אָמַר. צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן. רִבִּי זְבִידָה אָמַר. צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן. רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא עֲבִיד לָהּ שְׁמוּעָה. רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָה אָבוֹי דְרִבִּי אוֹשָׁעְיָה. מִכֵּיוָן שֶׁחֲשֵׁיכָה צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן.

הלכה: רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. שְׁחָטָהּ וְאָכְלוּ זְאֵיבִים בְּנֵי מֵיעֵיהָ כְשֵׁירָה. שֶׁחֶזְקַת בְּנֵי מֵעַיִים לַכּוֹשֶׁר. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא נִיקְבוּ. חֶזְקַת בְּנֵי מֵיעַיִם כְּשֵׁירִין. תַּנֵּי. אֲבָל מֵבִיאָהּ הוּא עַל גַּב עוֹרָהּ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. מְשַׁיֵיר מִמֶּנָּה אֵבֶר אֶחָד וּמֵבִיאוֹ עִמּוֹ.

וְלֹא כֵן תַּנֵּי רָאָה צִיפּוֹר נוֹקֶרֶת בִּתְאֵינָה וְעַכְבָּר בָּאֲבַטִּיחַ הַרֵי זֶה אָסוּר. אֲנִי אוֹמֵר מָקוֹם הַנֶּקֶר אָכְלוּ. וְאָמַר רִבִּי בָּא דְהוּא אָמַר נָחָשׁ חוֹזֵר וּמֵקִיא. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מַה אַפָּכְיי לָהֶן לְמִצְוֹת לְגַבֵּי נִיקּוּרִין וּלְעִנְיַין טְרֵיפָה. וְאָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן שְׁחָטָהּ וְחָטְפוּ זְאֵיבִים בְּנֵי מֵיעֵיהָ כְּשֵׁירָה שֶׁחֶזְקַת בְּנֵי מֵעַיִם כּוֹשֶׁר. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא נִיקְּבוּ. חֶזְקַת בְּנֵי מֵעַיִים כּוֹשֶׁר. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. חוֹמֶר הוּא בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת וְיָרְדוּ בְנִיקּוּרִין כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל.