הַנִּכְנָס לִכְרַךְ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם, אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, אַרְבַּע, שְׁתַּיִם בִּכְנִיסָתוֹ וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ, וְנוֹתֵן הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר, וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבֹא:
משנת ארץ ישראל
משנה ב מפסיקה את רצף הדיון בתפילת החובה, היא תפילת שמונה עשרה. מקומה הטבעי הוא דווקא בפרק ט העוסק בתפילות מזדמנות, ובמיוחד במשנה ד שם העוסקת בנכנס לכרך. נראה שהיא הובאה כאן משום דמיונה לתפילתו הקצרה של רבי יהושע הנזכרת במשנה הבאה48פרנקל, אגדה, עמ' 658. . קשה להכריע האם המשנה ראתה בתפילה זו חובה, או שמא מתואר כאן מנהג פרטי בעל אופי חסידי.