וישא את עיניו בקש להכניס בהם עין רעה. במדבר רבה דאם לא כן למה נשא עיניו בפע' הזאת ולא בשאר הפעמים ובפרק ה' ממסכת אבו' עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם רוח גבוהה מבואר ממאמר מאן יי' לתתי להלוך עמכם אלא עם שרים גדולים ופרש רש"י למדנו שרוחו גבוהה ולא רצה לגלות שהוא ברשותו של מקום אלא בלשון גסות הרוח והנפש רחבה מבואר ממאמר אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב ופרש"י למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים אמר ראוי לו ליתן לי כל כסף וזהב שלו שהרי צריך לשכור חיילות רבות ספק נוצח ספק לא נוצח ואני ודאי נוצח עין רעה מבואר ממאמר וישא בלעם את עיניו וירא את ישר' שוכן לשבטיו למדנו שבקש להכניס בהם עין רעה וכך אמרו במדבר רבה בפסוק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב מכאן אתה למד שהיו בו ג' דרכים עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה עין רעה דכתיב וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו ורוח גבוהה דכתיב מאן יי' לתתי להלוך עמכם נפש רחבה דכתיב אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב אילו היה מבקש לשכור חיילות להלחם כנגדן ספק נוצחין ספק נופלין לא דיו שיתן כך ונוצח הא למדת שכך בקש. אבל הרמב"ן ז"ל פירש במסכת אבות שהחריצות בממון הוא עין רעה ורוב התאו' במשגל היא נפש רחבה והגאות היא רוח גבוהה ולא ידעתי היכן מצא זה:
ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. רבים מתפלאים בזה הואיל ואמרו (ברכות לג, ב) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שמא יבא אחד ויסגל מצות ומעשים טובים כמשה. אבל האמתית הענין בזה כי בודאי שערי השגה לעולם פתוחים לכל שואל ומבקש דבר ה' עד המקום שיד שכל האנושי מגעת, ואולם משה נתעלה כל כך להשיג אף במקום שאין יד שכל האנושי מגעת לגודל ההכרח וצורך שעה, כי לא היה אפשר לקבל התורה כי אם על ידי השלם בתכלית השלימות, ולזה אמרה תורה ולא קם נביא עוד כמשה כי השם לא ישפיע אף לגדול שבגדולים כי אם לפי הכנת כח החומרי, ומעלת משה להשיג יותר מהכנת כח החומרי היה מפלאי הבורא יתברך שמו. ועל פי הצעה זאת תשכיל ותבין דברי המדרש סוף סדר נשא ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, בישראל אינו קם אבל באומות העולם קם ומנו בלעם, ועל פי דברינו הענין מובן כפשוטו, כי עיקר אומרו בישראל אינו קם היינו שלא יהיה עוד נביא שישיג מעלה יתירה מהכנת קבלת כח שכל אנושי, כי הקדוש ברוך הוא לא יפעול עוד דבר רק לפי כח הכנת המקבל, וכל זה בישראל, אבל באומות העולם שאין בהם שיהיה אחד מוכן לנבואה בכל העניינים הנאותים לה במעלת המדות והשכליות, ולא נעלם ממך דברי התלמוד (סנהדרין קה, ב) בשלימות, בלעם שהיה נפשו רחבה ורוח גבוה (אבות פרק ה משנה יט) ובא על אתונו, עם כל זה גם הוא בנביאים, ואמרו במדרש שם ובפרשת בלק כדי שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם לעתיד לומר רחקתנו, העמיד להם בלעם לנביא, ולא החזירם למוטב, ולזה היה בלעם נביא כמשה שהיה מעלת נבואתו בלי שום כח הכנה ממנו לקבל (בהקדמת נחלת יעקב):