2. אבל האיש שתמיד אינו מסתפק במצב שהוא ורודף דוקא למעלה יותר גדולה, מפני שאין הכבוד שמגיע לו במצבו כדאי לו, קצת טובה יש בזה, שעכ"פ תביאו להשתדל קצת בהשגת השלימות, אבל השלימות הזאת תהיה נשחתת עם רוע תכונתו, ולעומת זה תגדל ההריסה בזה. שהרי למי שמרחיב נפשו56אבות פ"ה מי"ט משלי כח כה. לעלות אל מעלה גבוהה ממעלתו, אין לדבר קץ ותכלית, ולעולם לא ימלאו מאוייו, ואין קץ לכל הדרכים שירחיב על־ידי חכמת יצרו להשיג מבוקשו, וכמה תוכל להתגבר מדה רעה זאת על נפשו להשחיתה לאבדון עולם בהרחקתה מאור האמת.
וזהו שאמרו חז"ל באבות דרבי נתן36פ"ט מ"ג. ושם: נפשו של משה. וע' אבות פ"ח מי"ט. על משה רבנו ע"ה בענותו, ששלשה מוכי שחין הם, והיתה דעתו של משה נמוכה מכולן, והיינו שכל כמה שמתברר אצל האדם איך שאינו נחשב מצד עצמו, וכל החשיבות הנראית בו הוא רק מצד הבורא ית', והוא יתעלה הוא השלם־בתכלית הנכבד והנורא, יבחין שהוא חוץ משורת השכל והיושר שיהיה פונה בהשתדלותו בעבור הטוב המגיע לו מצד שהוא מגיע לו, כיון שיודע שיש בזה נחת רוח להבורא ית', שכל התכליות והחפצים ראוי ומחויב שיהיו בטלים בערך התכלית הגדול והקדוש הזה שאין ערוך אליו, וכל מה שידע זה האמת יותר, יגיע יותר לשלמות הרצון שיהיה רצונו ממש כרצון קונו, וזהו חיי האמת, כמו שכתוב (משלי ח לה): "כי מוצאי מצא חיים ויפק רצון מד'", דייק שהפקת הרצון מד' זהו החיים.
ודע עוד כי האדם יש לו שלשה דברים, זה למעלה מזה; האחד הוא גוף המקבל הנשמה, ואם האדם רוצה שיזכה אל העולם הקדוש, שהוא עולם הבא, צריך שיהיה גופו, אשר הוא מקבל הנשמה, גוף קדוש. ועוד יהיו כחות שלו, אשר הם כחות נפשו, בקדושה, ואז ראוי אל עולם הבא הקדוש. ועוד יותר, שתהיה הנשמה, שממנה כחות אלו, קדושה לגמרי מן הגוף. כי אלו שלשה דברים הם באדם; הגוף, והנשמה, והכחות של הנשמה. וכבר בארנו זה בפרק בעשרה* (אבות פ"ה מי"ט). ואשר הוא זוכה לעולם הבא הקדוש הוא על ידי שמקדש עצמו באלו שלשה דברים. וכאשר הוא דר בארץ ישראל, אדמה קדושה, ובזה מקדש גם כן אדמה שלו, הוא בגופו. והגוף של אדם נברא מן האדמה של ארץ ישראל. וכאשר יש לו קדושה מצד הגוף, יש אליו הכנה אל עולם הבא. וכאשר מגדל בניו לתלמוד תורה, ובניו הם כחות שיצאו ממנו, בזה כחות שלו הם קדושים ונבדלים מן הגשמי*. וכאשר מבדיל במוצאי שבת, בדבר זה, נשמה שיש לאדם נפש יתירה בשבת, נבדל לגמרי מן החול, עד שיש לו נפש קדושה לגמרי כאשר משייר מן הקידוש להבדלה, ואז ראוי אל עולם הבא. ודברים אלו הם גדולים ונפלאים מאוד מאוד, רק באנו לבאר לך מעלת המגדל בניו לתלמוד תורה. ואחר שהתבאר לך מעלת תלמידי חכמים שיש להם מדריגה השכלית, מזה מתחייב כי ראוי לנהוג בהם* כבוד.