אבות ה:יח מחשבת ישראל: חובות הלבבות, נתיבות עולם, בית אלהים ודרוש

וְכֵן אָחִי מִי שֶׁאֵין מְתַקֵּן אֶלָּא נַפְשׁוֹ בִּלְבַד תִּהְיֶה זְכוּתוֹ מְעַטָּה וּמִי שֶׁמְּתַקֵּן נַפְשׁוֹ וּנְפָשׁוֹת רַבּוֹת תִּכָּפֵל זְכוּתוֹ כְּפִי זְכוּיוֹת כָּל מִי שֶׁיְּתַקֵּן לֵאלֹהִים כמ״ש רז״ל כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ וְאָמְרוּ משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל״ג:כ״א) צִדְקַת ה׳ עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל וְאָמַר (משלי כד) וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב וְאָמַר (מלאכי ב) תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְגוֹ׳ וְאָמַר (דניאל יב) וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד.

ואלו כ"ד דברים שמנאם הרמב"ם ז"ל, כלם הם כך; האחד, המחטיא הרבים, שאין מספיקים בידו לעשות תשובה (אבות פ"ה מי"ח). וידוע כי מפני שהחטא הזה שהוא מחטיא רבים, או מונע אותם מלעשות מצוה, חטא הרבים תלוי בו (שם),והוא סר מן הדרך לגמרי. שכבר אמרנו כי לפי מה שהחטא הוא הסרה מן הראוי, החטא דבק בו ביותר, והתשובה קשה.

וּמִמָּה שֶׁתִּקְשֶׁה הַתְּשׁוּבָה מִמֶּנּוּ מִי שֶׁהִדִּיחַ בְּנֵי אָדָם בְּדַת שֶׁבָּדָה לָהֶם וְהִכְרִיחָם לְהַאֲמִין בָּהּ וְתָעָה וְהִתְעָה וְכָל אֲשֶׁר יוֹסִיף הָעָם הַמַּאֲמִינִים בָּהּ יוֹסִיף עֲוֹנוֹ וְיֻכְפַּל כְּמוֹ שארז״ל כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ וְכָל הַמַּחְטִיא אֶת הָרַבִּים אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְאָמְרוּ יָרָבְעָם חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א טו) עַל חַטֹּאת יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא וְגוֹ׳.