Nachschlagewerk zu Orlah 2:11
שְׂאֹר שֶׁל חֻלִּין וְשֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ עִסָּה, לֹא בָּזֶה כְדֵי לְחַמֵּץ וְלֹא בָּזֶה כְדֵי לְחַמֵּץ, נִצְטָרְפוּ וְחִמְּצוּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַחַר הָאַחֲרוֹן אֲנִי בָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בֵּין שֶׁנָּפַל אִסּוּר בַּתְּחִלָּה, בֵּין בַּסּוֹף, לְעוֹלָם אֵינוֹ אוֹסֵר עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְדֵי לְחַמֵּץ:
Sauerteig von Chullin und von Terumah , der einzeln in einen Teig gefallen ist, hat nicht genügend Menge, um Gärung zu verursachen, aber zusammen haben sie Gärung verursacht: Rabbi Eliezer sagt, ich gehe dem letzten nach, der gefallen ist; Aber die Weisen sagen, unabhängig davon, ob der verbotene Sauerteig zuerst oder zuletzt hineingefallen ist, wird der Teig niemals verboten, es sei denn, es gibt eine ausreichende Menge, um selbst Gärung zu verursachen.