Nachschlagewerk zu Maasrot 2:3
הַמַּעֲלֶה פֵרוֹת מִן הַגָּלִיל לִיהוּדָה, אוֹ עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם, אוֹכֵל מֵהֶם עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְמָקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ, וְכֵן בִּיהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לִמְקוֹם הַשְּׁבִיתָה. וְהָרוֹכְלִין הַמְּחַזְּרִין בָּעֲיָרוֹת, אוֹכְלִים עַד שֶׁמַּגִּיעִים לִמְקוֹם הַלִּינָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן הוּא בֵיתוֹ:
Wenn jemand Produkte aus Galiläa nach Juda bringt oder eine Pilgerreise nach Jerusalem unternimmt, kann er [von den Produkten] essen, bis er an dem Ort ankommt, an den er gegangen ist, und so auch bei seiner Rückkehr. Sagt Rabbi Meir, bis er an der Haltestelle ankommt. Und die Kaufleute, die in den Städten hausieren, dürfen essen, bis sie am Schlafplatz ankommen. Rabbi Yehudah sagt, das erste Haus [in der Stadt, in der er schlafen wird, sollte als ob betrachtet werden] ist sein Haus.