אבות ה:כג הלכה: ספר מצוות קטן, בן איש חי, חפץ חיים ואבודרהם

יען כי בעונות התורה משתכחת: ויראתי שלא ידעו רבים היטב ביאור המצות המוטלות עלינו כתבתי אלו המצות המוטלות עלינו בזמן הזה בשבעה עמודים כנגד שבעה ימי השבוע: ובקשתי כל איש לקרא בכל יום עמוד אחד למען ייטב לו כי יש הרבה מצות שאין אדם חייב לעשותם עד שיבואו לידו וכשהו' קוראם ומעלה בלבו לעשות מעלה עליו הקב"ה כאילו עשה: וזה השכר גדול לאין קץ וראיי' מדכתיב ויכלו ויעשו בני ישראל גבי פסח וזה נאמר באחד בניסן שנצטוו וקבלו עליהם לעשות והעשייה לא היתה עד י"ד בניסן נמצא שנחשב להם הקבלה למעשה ועוד כדאיתא בספרי וזכרתם ועשיתם מכאן שהזכירה כמעשה גם לפעמים תבא לידו המצוה ולא ידע איך לעשות על כן כל אדם ישים על לבו כי אם לא עכשיו אימתי גם כל איש אשר לא ידע הפירוש יעיין בספר המצו' אשר יסד רבי' משה מקוצי ואם לא ידע ישאל למי שגדול ממנו כי דברי התור' נמשלו למים שאין להתבייש לשאול זה לזה שנאמ' הוי כל צמא לכו למים (ישעיהו נ״ה:א׳) גם הגדול לא ימנע הקטן מללמד לו לכן בקשתי שישימו ברכה לעשו' כדבר הזה למען נהיה באגודה אחת ובזה יתרצה עבד אל אדוניו: וכל המרבה הרי זה משובח ללמוד בכל יום פירוש משני מצות או ג' והכל לפום צער' אגרא גם בכל שבוע יסדר הפרש' שקורין בבית הכנסת כאשר צוו חכמי' שנים מקרא ואחד תרגו' ומי שאינו יודע לתרג' יקר' הפירושי' ואם אינו יודע ישאל למי שגדול ממנו ואם לא יוכל להשלים ביום א' או ב' יחלקנה לשבע' חלקי' למען לא יכבד עליו: ואע"פ שאדם רגיל ללמוד בלא איסור חומר הברכה הזאת מכל מקום מצוה לכנס תוך הברכה להמשיך לב האחרים ועוד כי שכרו כפול ומכופל שהוא עוש' בשביל עול אדונו המוטל עליו יותר הרב' שאם היה לומד כפלים בלי עול כשהוא פנוי גם קבעתי ברכה לברך בכל יום לאיש אשר יכנס בברית הזאת במצות שלוחי זה: וכל גבאי עיר ועיר יצוו להעתיק אל המצות האלה ולתת השכר מן הקופ' ואח"כ יהיה בידיה' למשמרת וכל אשר ירצ' להעתיק או ללמוד בו ישאלם ויחזירם בו ביום להם ולהם תהיה הצדקה כי יהיו בטורח: ואם יצטרך לשהות השליח בעיר עבור העתקת המצות יתנו לו שכרו מן הקופה ששה פשי"טורני"יס קטנים ליום וארוחה ולינה מן הבעלי בתי' כמשפט שאר אורחי' ואני לא להתגדר עשיתי כי אין גידור בזה כי מעש' הדיוט הוא אך כי עת הצורך הוא פן ישתכחו המצות מפי ישראל: כי אמרו חכמים לא עם הארץ חסיד (פרקי אבות פרק ב') כי לפעמים אדם סבור לעשות מצוה ועושה עבירה כמעשה דר' עקיבא וצריך כל איש להתחזק בזה כי הקב"ה לא יעמיד לנו עוד נביא להשיב אותנו אם לא נשוב מאלינו כמו שאמר הכתוב עד מתי תתחמקין הבת השובבה וגו' (ירמיהו ל״א:כ״ב): כך כתב ושלח באשכנז מורינו רבינו הרב ר' יצחק החסיד בר יוסף מקורביל:

בן הא-הא אומר: לפום צערא אגרא (אבות ה, כו). נראה לי בסייעתא דשמיא הצדיק נקרא "בן הא-הא", כי ידוע דחלק הנפשיות שבאדם -- הן נפש, הן רוח, הן נשמה –- מוכרח שיש בו חמישה חלקים שהם: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה (שהם בחינת שם הוי"ה עם קוצו של יוד שהם: כתר, חכמה, בינה, תפארת, מלכות). וזהו בחלק הנפשיות. וכנגדן בחלק הגופניות יש חמישה חושים. וכתב בקהילות יעקב ז"ל

וּמִזֶּה נוּכל לֵידַע, דְּכָל שֶׁכֵּן אִם נוֹגֵע לוֹ רַק בְּכָבוֹד בְּעָלְמָא, כְּגוֹן, שֶׁיּוֹשֵׁב בֵּין חֲבוּרַת אֲנָשִׁים, וְאֵין לוֹ עֵצָה אֵיךְ לְהִשָּׁמֵט מֵהֶם, וְהֵם מְדַבְּרִים בִּדְבָרִים הָאְסוּרִים עַל פִּי דִּין, וּבְשֶׁיִּהְיֶה יוֹשֵׁב וְדוֹמֵם וְלֹא יְסַיַּע עִמָּם בְּסִפּוּרֵיהֶם כְּלָל, יֵחָשֵׁב בְּעֵינֵיהֶם כְּמִשְׁתַּגֵּעַ, (יא) בְּוַדַּאי דְּאָסוּר. וְעַל זֶה וְכַיּוֹצֵּא בָּזֶה אָמְרוּ חֲזַ"ל: מוּטָב לְאָדָם שֶׁיִּקָּרֵא שׁוֹטֶה כָּל יָמָיו, וְאל יִהְיֶה רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וִיזָרֵז עַצְּמּוֹ בִּשְׁעַת מעֲשֶׂה בְּכָל כֹּחוֹתָיו לַעֲמֹד עַל נפְשׁוֹ וְיִהְיֶה נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ, כִּי שְׂכָרוֹ יִהְיֶה עֲבוּר זֶה מֵה' יִתְבָּרַךְ עַד אֵין קֵץ, כְּמַּאֲמַּר חֲזַ"ל: לְפוּם צַּעֲרָא אגְרָא {כפי הצער השכר}. וְאִיתָא {וכָתוּב} בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן, כִּי פַּעַם אַחַת בְּצַּעַר מִמֵּאָה פְּעָמִים שֶׁלֹּא בְּצַּעַר, (וּבֵאוּרוֹ: כִּי דְּבַר מִצְּוָה אוֹ לִפְרֹש מִדְּבַר אִסוּר שֶׁבָּא לוֹ עַל יְדֵי צַּעַר, שְׂכָרוֹ מֵאָה פְּעָמִים יוֹתֵר מִמִּצְּוָה אַחֶרֶת כְּמוֹתָה, שֶׁבָּא לוֹ שֶׁלֹּא בְּצַּעַר). וְעַל עֵת כָּזֶה בְּוַדַּאי שַׁיָּךְ מַאֲמַר חְזַ"ל בַּמִּדְרָשׁ: כָּל רֶגַע וְרֶגע שֶׁאָדָם חוֹסֵם פִּיו, זוֹכֶה לָאוֹר הַגָּנוּז, שֶׁאֵין כָּל מַלְאָךְ וּבְרִיָּה יָכוֹל לְשַׁעֵר. וּלְעִנְיַן אֵיךְ יִתְנַהֵג, אִם נִתְפָּס בַּחְבוּרָה רָעָה כָּזוֹ לְעִנְיַן הוֹכָחָה וְקַבָּלָה, עַיֵּן לְקַמָּן בִּכְלָל ו' סָעִיף ד' ה' ו' וְעַיֵּן לְעֵיל בַּפְּתִיחָה בְּלָאוִין אוֹת ט"ז, כִּי שַׁיָּךְ לְכָאן.