אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה. הָרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים, עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים. יִתְּנוּ אֲחֵרִים וְהוּא לֹא יִתֵּן, עֵינוֹ רָעָה בְשֶׁלּוֹ. יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים, חָסִיד. לֹא יִתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים, רָשָׁע:
מאור ושמש
עוד בפסוק הכ"ל ויקח קרח בפרש"י פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא כו' בן יצהר בן קהת בן לוי ולא הזכיר בן יעקב שבקש יעקב רחמים על עצמו שלא יזכר שמו על מחלקותם שנאמר ובקהלם אל תחד כבודי וכו'. והנה לכאורה הוא תמוה ולמה התפלל שלא יזכר שמו במחלוקתו של קרח דווקא ולמה לא התפלל שלא יזכר שם של בנו לוי וכי קהת ויצהר שהיו ג"כ צדיקים גדולים ולמה הקפיד על שמו דווקא ונראה לתרץ בהקדם משנה י"ג פרק ה' דאבות וז"ל כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים וכו' איזהו מחלוקת שהיא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו וכו' והנה ידוע לכל דברי אדומ"ור איש האלקים מו"ה אלימלך זצוק"ל בשפרו נועם אלימלך שפי' על מחלוקת קרח וכל עדתו שדקדק בדברי המשנה הנ"ל שאמרו ז"ל ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו הול"ל ושאינה לש"ש זו מחלוקת קרח ומשה ואהרן ומפרש הוא ז"ל שקרח הי' חולק עם עדתו שהם בעצמם ג"כ היו שונאים זא"ז וכל אחד רצה להיות ראש רק מפני שרצו לחלוק על משה רבינו ואהרן עשו שלום לפי שעה וזהו מחלוקת קרח וכל עדתו שבין קרח ועדתו הי' ג"כ מחלוקת ע"ש בספרו הקדוש. והנה ארחיב ביאור ואוסיף נופך משלי. דהנה יש לדקדק במשנה הנ"ל למה לא אמר המשנה זו מחלוקת בית שמאי ובית הלל ולמה נקט מחלוקת שמאי והלל ונראה דנקט דווקא שמאי והלל לפי ששמאי והלל חלקו לש"ש דווקא זה אמר הלכה כך הוא כך צריך להיות תכשיטי כלה וזה אמר לא כך אלא כך הוא ההלכה וכך צריך להיות תכשיטי כלה ולא הי' כוונתם לשום פני' בעולם כלל רק לש"ש כנ"ל לאפוקי תלמידיהם דהיינו בית שמאי ובית הלל הי' בנמצא ביניהם כמה וכמה שכוונתם הי' לאיזה פני' שזה אמר שרבי שלי גדול ביותר ואיש האלקים וזה אמר שרבי שלי גדול ביותר והי' מעורב בגיאות וגדלות וכדומה פניות אחרות והגם שהי' קיום למחלוקת שלהם ג"כ זה הי' מפני שהי' במחלקותם מעורב עם אמת זה נתן קיום להחזיק המחלוקת שיהי' קיום אבל כולה לשם שמים לא הי' כ"א מחלוקת שמאי והלל גופייהו שהי' צלול וברור לשם שמים על כן נקט התנא איזה מחלוקת שהיא לש"ש זה מחלוקת שמאי והלל דווקא. וההיפוך הי' מחלוקת קרח וכל עדתו וכפי' אדו"מו זצוק"ל הנ"ל שלא הי' כלל בו שום נידנוד אמת כלל וכלל אפילו כחוט השערה ע"כ לא הי' קיום כלל כמי שפי' רש"י כל דבר שקר שאין בו קצת אמת אין לו קיום ומיד בבוקר הי' קץ וסוף למחלוקת ונגמר הדבר מיד ונעשה דין בהם ואילו הי' במחלוקת קרח מעט מעורב באמת כל שהוא הי' חלילה נמשך המחלוקת. ומאין הי' נמשך זה שלא הי' במחלוקת קרח שום נידנוד אמת והלא קרח הי' פיקת גדול והי' לו לערב במחלוקתו כל שהוא מאמת והי' לו קיום זמן מה זה בא מחמת שיעקב אבינו ע"ה ראה זה ברו"הק והתפלל שלא יזכר שמו של יעקב במחלוקתם כידוע שמדת יעקב אבינו ע"ה היתה מדת אמת ואלו הי' נזכר שמו של יעקב אבינו ע"ה היתה חיזוק חלילה למחלוקת וזה שפרש"י ז"ל ולא נאמר בן יעקב לפי שיעקב ביקש רחמים על עצמו דייקא שלא יזכר שמו במחלוקתו של קרח וגו' כדי שלא יהי' שום תערובת אמת כלל וממילא תתבטל המחלוקת תיכף ומיד כנ"ל.
בעל שם טוב
איש איש כי תשטה אשתו וגו' ולקח הכהן מים קדושים בכלי חרש וגו'. ושמעתי ממורי זלה"ה פירוש בזה, על פי ביאור משנה דאבות (פרק ה') ד' מדות בנותני צדקה וכו', והקושיא מפורסמת וכו', [העתקנו לעיל בפ' בראשית אות מ"א ואחר כך סיים וז"ל]:
בעל שם טוב
ויהי ערב ויהי בוקר וגו'. במדרש (רבתי פרשה ג) ויהי ערב אלו מעשיהם של רשעים, ויהי בוקר אלו מעשיהן של צריקים כו', ושמעתי ממורי זללה"ה שפירש בזה על פי ביאור משנה (דאבות פרק ה') ארבע מדות בנותני צדקה וכו', והקושיא מפורסמת איך הוא ארבע מדות, דמדה זו לא יתן ולא יתנו אחרים אינו מנותני צדקה, וכן ד' מדות בהולכי לבית המדרש וכו' קשה גם כן כנ"ל, וביאר לי שאלת חלום וכו' וביאר פסוק (תהילים קי״ט:נ״ט) חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך, על פי מדרש ויהי ערב אלו מעשיהם של רשעים ויהי בוקר אלו מעשיהם של צדיקים וכו' ושם איתא ואיני יודע באיזה מהם חפץ כשהוא אומר וירא אלהים את האור כי טוב הוי במעשיהם של צדיקים חפץ יותר, והוא תמוה, וכי סלקא דעתך שחפץ במעשה רשעים, וביאר מה שקיבל מרבו כי דוד המלך עליו השלום היה במזל שלא עלו לו מחשבותיו כהוגן, והוא מצד מזל שבתאי המקבל מבינה וכו' לכך היה חושב בדרכיו הגשמיים וממילא היה בהיפוך וכו' וזהו שאמר חשבתי דרכי ואז ואשובה רגלי, ר"ל אשובה להרגיל בו אל עדותיך, והבן, והלבנה שהוא בסוד דוד מלך ישראל חי וקיים (ר"ה דכ"ה ע"א) אין לה אור מעצמה רק מה שמקבלת מן השמש כנודע לחכמי התכונה.