Sotah 7

אֵלּוּ נֶאֱמָרִין בְּכָל לָשׁוֹן, פָּרָשַׁת סוֹטָה, וּוִדּוּי מַעֲשֵׂר, קְרִיאַת שְׁמַע, וּתְפִלָּה, וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, וּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן:

Folgendes wird in jeder Sprache gesagt: der Absatz von Sotah (Numeri 5: 19-22), die Erklärung des Zehnten (5. Mose 26:13), die Rezitation von Shema (5. Mose 6: 4-9), das Gebet, der Segen nach a Essen, der Eid des Zeugnisses und der Eid einer Kaution.

וְאֵלּוּ נֶאֱמָרִין בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. מִקְרָא בִכּוּרִים, וַחֲלִיצָה, בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת, בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, וּבִרְכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל, וּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ, וּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה, וּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּשָׁעָה שֶׁמְּדַבֵּר אֶל הָעָם:

Und Folgendes wird in der heiligen Sprache gesagt: Die Rezitation für die ersten Früchte (5. Mose 26: 5-10), Halitzah [die Zeremonie, die durchgeführt wurde, um eine Witwe eines kinderlosen Mannes aus einer Ehe mit ihrem Schwager zu befreien] (Deuteronomium) 25: 7-8), die Segnungen und Flüche (5. Mose 27-28), der Segen der Priester (Numeri 6: 24-26), der Segen des Hohepriesters, der Absatz des Königs, der Absatz von Eglah Arufah [das Kalb, das als Sühne für einen ungelösten Mord getötet wurde] (5. Mose 21: 7-8), und der Priester, der zum Krieg gesalbt wurde, als er mit der Nation sprach (5. Mose 20: 3-4).

מִקְרָא בִכּוּרִים כֵּיצַד, (דברים כו) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (שם כז) וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ, מָה עֲנִיָּה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ:

Die Rezitation für die ersten Früchte: Wie so? [Es heißt] (Devarim 26: 5) "du wirst vor dem Herrn, deinem Gott, rezitieren und sagen" und später (5. Mose 27:14) "und die Leviten werden rezitieren und sagen". So wie das Rezitieren und Sagen in der heiligen Sprache ist, so ist es hier in der heiligen Sprache.

חֲלִיצָה כֵּיצַד, (שם כה) וְעָנְתָה וְאָמְרָה, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ, מָה עֲנִיָּה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה, עַד שֶׁתֹּאמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה:

Halitzah : Wie so? [Es heißt] (5. Mose 25: 9) "sie wird rezitieren und sagen" und später heißt es (5. Mose 27:14) "und die Leviten werden rezitieren und sagen". So wie das Rezitieren und Sagen in der heiligen Sprache ist, so ist es hier in der heiligen Sprache. Rabbi Yehuda sagt (5. Mose 25: 9): "Sie wird rezitieren und sagen: 'So ...'"; bis sie es in dieser Sprache sagt.

בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת כֵּיצַד. כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָאוּ אֶל הַר גְּרִזִּים וְאֶל הַר עֵיבָל שֶׁבְּשׁוֹמְרוֹן שֶׁבְּצַד שְׁכֶם שֶׁבְּאֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יא) הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְגוֹ', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (בראשית יב) וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה, מָה אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁכֶם, אַף אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר כָּאן שְׁכֶם. שִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר גְּרִזִּים וְשִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר עֵיבָל, וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהָאָרוֹן עוֹמְדִים לְמַטָּה בָאֶמְצַע, הַכֹּהֲנִים מַקִּיפִין אֶת הָאָרוֹן, וְהַלְוִיִּם אֶת הַכֹּהֲנִים, וְכָל יִשְׂרָאֵל מִכָּאן וּמִכָּאן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ח) וְכָל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרָיו וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן וְגוֹ'. הָפְכוּ פְנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר גְּרִזִּים וּפָתְחוּ בַבְּרָכָה, בָּרוּךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹנִין אָמֵן. הָפְכוּ פְנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר עֵיבָל וּפָתְחוּ בַקְּלָלָה, (דברים כז) אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹנִין אָמֵן, עַד שֶׁגּוֹמְרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְסָדוּהוּ בְסִיד, וְכָתְבוּ עָלָיו אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) בַּאֵר הֵיטֵב, וְנָטְלוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָאוּ וְלָנוּ בִמְקוֹמָן:

Die Segnungen und Flüche: Wie so? Einmal überquerte Israel den Jordan und kam zum Berg. Gerizim und Mt. Ebal, die in Samaria sind, neben Sichem, das sich neben den Terebinthen von Moreh befindet, wie es heißt: „Sind sie nicht die andere Seite des Jordan, [jenseits der Weststraße, die im Land der Kanaaniter liegt, die darin wohnen? die Arabah—in der Nähe von Gilgal, bei den Terebinthen von Moreh] (5. Mose 11:30) und anderswo heißt es: „Und Abram ging durch das Land zum Ort Sichem zum Terebinth von Moreh“ (Genesis 12: 6).—So wie das in diesem letzten Vers erwähnte Terebinth von Moreh Sichem ist, so ist das im ersten Vers erwähnte Terebinth von Moreh Sichem. Denn dort gingen sechs Stämme den Berg hinauf. Gerizim und sechs Stämme stiegen den Berg hinauf. Ebal und die Priester und Leviten mit der Arche standen unten in der Mitte, die Priester, die die Arche umgaben, die Leviten, die die Priester umgaben, und ganz Israel auf dieser und jener Seite, wie gesagt wird: „Und ganz Israel, mit ihren Ältesten, Beamten und Richtern standen sie auf beiden Seiten der Arche und standen den levitischen Priestern gegenüber “(Josua 8:33). Sie drehten ihre Gesichter zum Berg. Gerizim und eröffnete mit dem Segen: Gesegnet sei jeder, der kein geschnitztes oder geschmolzenes Bild macht. “ Und diese und diese antworten Amen. Dann drehten sie ihre Gesichter zum Berg. Ebal und öffnete sich mit dem Fluch: „Verflucht sei jeder, der ein geschnitztes oder geschmolzenes Bild macht“ (5. Mose 27:15). Und diese und diese antworten Amen. Bis sie die Segnungen und Flüche vervollständigen. Danach brachten sie die Steine, bauten den Altar und verputzten ihn mit Gips und schrieben alle Worte der Tora in siebzig Sprachen darauf, wie es heißt: „Am deutlichsten (sei'er hetev). Dann nahmen sie die Steine ​​und verbrachten die Nacht an ihrer Stelle.

בִּרְכַּת כֹּהֲנִים כֵּיצַד, בַּמְּדִינָה אוֹמְרִים אוֹתָהּ שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אֶחָת. בַּמִּקְדָּשׁ אוֹמֵר אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ, וּבַמְּדִינָה בְכִנּוּיוֹ. בַּמְּדִינָה כֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֶת יְדֵיהֶן כְּנֶגֶד כִּתְפֵיהֶן, וּבַמִּקְדָּשׁ עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶן, חוּץ מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ מַגְבִּיהַּ אֶת יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף כֹּהֵן גָּדוֹל מַגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט) וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם:

Der priesterliche Segen: Wie so? In der Provinz (außerhalb des Tempels) wurde es als drei Segnungen gesagt, im Tempel als ein Segen. Im Tempel sagt er den Namen so, wie er geschrieben steht, aber in der Provinz in seinem ersetzten Namen. In der Provinz heben die Priester ihre Hände auf der Höhe ihrer Schultern, aber im Tempel über ihren Köpfen, mit Ausnahme des Hohepriesters, der seine Hände nicht höher als das Frontlet hebt. Rabbi Yehudah sagt: Sogar der Hohepriester hebt seine Hände höher als das Frontlet, wie es heißt: „Und Aaron hob seine Hände zum Volk und segnete es“ (3. Mose 9:22).

בִּרְכוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל כֵּיצַד. חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנָהּ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת, וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנָהּ לַסְּגָן, וְהַסְּגָן נוֹתְנָהּ לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְקַבֵּל וְקוֹרֵא עוֹמֵד, וְקוֹרֵא אַחֲרֵי מוֹת (שם טז), וְאַךְ בֶּעָשׂוֹר (שם כג). וְגוֹלֵל אֶת הַתּוֹרָה וּמַנִּיחָהּ בְּחֵיקוֹ וְאוֹמֵר, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָּרִיתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן. וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחֻמַּשׁ הַפִּקּוּדִים (במדבר כט) קוֹרֵא עַל פֶּה, וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ שְׁמֹנֶה בְרָכוֹת, עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל הַהוֹדָיָה, וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן, וְעַל הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל הַכֹּהֲנִים, וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה:

Der Segen des Hohepriesters: Wie so? Der Küster der Synagoge nimmt eine Thora-Schriftrolle und gibt sie an den Kopf der Synagoge weiter, der Kopf der Synagoge gibt sie an den Stellvertreter [des Hohepriesters] weiter, der Stellvertreter gibt sie an den Hohepriester weiter und der Hohepriester steht auf erhält [die Schriftrolle] und liest [die folgenden Teile]: „Nach dem Tod“ (3. Mose 16: 1-34) und „Aber am zehnten Tag“ (3. Mose 23: 26-32). Dann rollt er die Tora (Schriftrolle), legt sie in seine Brust und ruft aus: "Mehr als ich gelesen habe, bevor du hier geschrieben bist!" „Am zehnten Tag“ (Numeri 29: 7-11), der im Buch der Numeri steht, liest er auswendig. Und er segnet darauf acht Segnungen: "Für die Tora", "Für den Tempeldienst", "Für den Dank", "Für die Vergebung der Sünde", "Für den Tempel", "Für Israel", "Für die Priester". und "Für den Rest des Gebets."

פָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ כֵּיצַד. מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג, בַּשְּׁמִינִי בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, עוֹשִׂין לוֹ בִימָה שֶׁל עֵץ בָּעֲזָרָה, וְהוּא יוֹשֵׁב עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא) מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד וְגוֹ'. חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנָהּ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת, וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנָהּ לַסְּגָן, וְהַסְּגָן נוֹתְנָהּ לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְכֹהֵן גָּדוֹל נוֹתְנָהּ לַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ עוֹמֵד וּמְקַבֵּל וְקוֹרֵא יוֹשֵׁב. אַגְרִיפָּס הַמֶּלֶךְ עָמַד וְקִבֵּל וְקָרָא עוֹמֵד, וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים. וּכְשֶׁהִגִּיעַ (שם יז) לְלֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. אָמְרוּ לוֹ, אַל תִּתְיָרֵא אַגְרִיפָּס, אָחִינוּ אָתָּה, אָחִינוּ אָתָּה, אָחִינוּ אָתָּה. וְקוֹרֵא מִתְּחִלַּת אֵלֶּה הַדְּבָרִים (דברים א) עַד שְׁמַע, וּשְׁמַע (שם ו), וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ (שם יא), עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר (שם יד), כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר (שם כו), וּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ (שם יז), וּבְרָכוֹת וּקְלָלוֹת (שם כח), עַד שֶׁגּוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה. בְּרָכוֹת שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מְבָרֵךְ אוֹתָן, הַמֶּלֶךְ מְבָרֵךְ אוֹתָן, אֶלָּא שֶׁנּוֹתֵן שֶׁל רְגָלִים תַּחַת מְחִילַת הֶעָוֹן:

Der vom König gelesene Teil: Wie so? Am Ende des ersten Festivaltages (Sukkot) im achten [Jahr], am Ende des siebten Jahres, bauten sie eine Holzplattform im Tempelhof, und er sitzt darauf, wie es heißt: „ Am Ende von sieben Jahren, in der festgelegten Zeit “usw. (5. Mose 31:10). Der Küster nimmt eine Thora-Schriftrolle und gibt sie an den Kopf der Synagoge weiter, der Kopf der Synagoge gibt sie an den Stellvertreter weiter, der sie an den Hohepriester weitergibt, und der Hohepriester gibt sie an den König weiter, und der König steht auf und empfängt sie es, liest es aber im Sitzen. König Agrippa stand auf und empfing es und las stehend, und die Weisen lobten ihn. Als er erreichte: „Du sollst keinen Ausländer über dich stellen“ (ebd. 17:15), liefen seine Augen mit Tränen. Sie sagten zu ihm: Fürchte dich nicht, Agrippas, du bist unser Bruder, du bist unser Bruder, du bist unser Bruder! Er liest von Anfang an „Dies sind die Worte“ (ebd. 1: 1) bis zum Schema (ebd. 6: 4-9) und dem Schema und „es wird geschehen, wenn du es hörst“ (ebd. 11:13) -21) und „Du wirst mit Sicherheit den Zehnten geben“ (ebd. 14: 22-29) und „wenn du den Zehnten beendet hast“ (ebd. 26: 12-15) und den Teil des Königs (ebd. 17: 14-20) und die Segnungen und Flüche (ebd. 28), bis er den ganzen Abschnitt beendet hat. Den Segen, den der Hohepriester segnet, rezitiert der König, außer dass er einen für die Feste anstelle eines für die Vergebung der Sünde ersetzt.