Sotah 2

Kapitel 2

א הָיָה מֵבִיא אֶת מִנְחָתָהּ בְּתוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית וְנוֹתְנָהּ עַל יָדֶיהָ כְּדֵי לְיַגְּעָהּ. כָּל הַמְּנָחוֹת תְּחִלָּתָן וְסוֹפָן בִּכְלִי שָׁרֵת, וְזוֹ תְּחִלָּתָהּ בִּכְפִיפָה מִצְרִית וְסוֹפָהּ בִּכְלִי שָׁרֵת. כָּל הַמְּנָחוֹת טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבֹנָה, וְזוֹ אֵינָהּ טְעוּנָה לֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבֹנָה. כָּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת מִן הַחִטִּין, וְזוֹ בָאָה מִן הַשְּׂעוֹרִין. מִנְחַת הָעֹמֶר אַף עַל פִּי שֶׁבָּאָה מִן הַשְּׂעוֹרִין הִיא הָיְתָה בָאָה גֶרֶשׂ, וְזוֹ בָאָה קֶמַח. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְהֵמָה, כָּךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה:
1 Er bringt dann ihr Speisopfer in einem Weidenkorbe und legt es ihr in die Hände, um sie zu ermüden. Alle Speisopfer beginnen und Enden in Dienstgefäßen, dieses aber beginnt in einem Weidenkorbe und endet in einem Dienstgefäße. Alle Speisopfer benötigen des Öls und des Weihrauchs, dieses aber benötigt weder des Öls noch des Weihrauchs. Alle Speisopfer werden aus Weizen dargebracht, dieses aber aus Gerste. Das Speisopfer der Schwingegarbe wurde zwar ebenfalls aus Gerste dargebracht, jedoch aus gesiebtem Feinmehl, dieses aber aus Grobmehl. R. Gamliél sagte: Wie ihr Betragen dem eines Viehs gleicht, ebenso besteht auch ihr Opfer aus Viehfutter.
ב הָיָה מֵבִיא פְיָלִי שֶׁל חֶרֶס חֲדָשָׁה, וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, רְבִיעִית. כְּשֵׁם שֶׁמְּמַעֵט בַּכְּתָב, כָּךְ מְמַעֵט בַּמָּיִם. נִכְנַס לַהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ, וּמָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה, וְטַבְלָא שֶׁל שַׁיִשׁ, וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָהּ. וּכְשֶׁהוּא מַגְבִּיהָהּ, נוֹטֵל עָפָר מִתַּחְתֶּיהָ וְנוֹתֵן כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה) וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם:
2 Er holt einen irdenen Becher und schüttet darin ein halbes Log Wasser aus dem Waschbecken; R. Jehuda sagt, ein Viertellog. Wie er hinsichtlich des Schriftstückes vermindernd ist, so ist er vermindernd auch hinsichtlich des Wassers. Hierauf tritt er in den Tempel und wendet sich nach rechts; da ist eine eine Elle zu einer Elle große Stelle, auf der eine Marmorplatte sich befindet, in die ein Ring eingelassen ist. Diese hebt er hoch, nimmt etwas Erde heraus und tut soviel hinein, daß sie auf dem Wasser zu sehen ist, wie es heißt: der Priester nehme von der Erde, die sich am Fußboden des Zeltes befindet, und tue es in das Wasser.
ג בָּא לוֹ לִכְתֹּב אֶת הַמְּגִלָּה, מֵאֵיזֶה מָקוֹם הוּא כוֹתֵב, (במדבר ה) מֵאִם לֹא שָׁכַב אִישׁ וְגוֹ', וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְגוֹ'. וְאֵינוֹ כוֹתֵב וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה וְגוֹ'. וְכוֹתֵב יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה וְגוֹ', וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ. וְאֵינוֹ כוֹתֵב וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא הָיָה מַפְסִיק. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ כוֹתֵב, אֶלָּא יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה וְגוֹ' וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ וְגוֹ'. וְאֵינוֹ כוֹתֵב וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן:
3 Wenn er zum Schreiben der Rolle kommt, so beginnt er mit Folgender Stelle: wenn kein Mann bei dir gelegen hat &c. falls du aber ausgeschweift bist unter deinem Manne. Er schreibe aber nicht die Worte: der Priester beschwöre die Frau. Ferner schreibe er: der Herr mache dich zum Fluche und zum Schwure &c. und es komme dieses fluchbringende Wasser in deinen Leib, daß der Bauch anschwelle und die Hüfte schwinde. Er schreibe aber nicht die Worte: und die Frau spreche: Amen, Amen. R. Jose sagt, er unterbreche nicht. R. Jehuda sagt, er schreibe dies alles überhaupt nicht, sondern nur: der Herr mache dich zum Fluche und zum Schwure &c. und es komme dieses fluchbringende Wasser in deinen Leib &c. Er schreibe aber nicht: und die Frau spreche: Amen, Amen.
ד אֵינוֹ כוֹתֵב לֹא עַל הַלּוּחַ וְלֹא עַל הַנְּיָר וְלֹא עַל הַדִּפְתְּרָא, אֶלָּא עַל הַמְּגִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) בַּסֵּפֶר. וְאֵינוֹ כוֹתֵב לֹא בְקוֹמוֹס וְלֹא בְקַנְקַנְתּוֹם וְלֹא בְכָל דָּבָר שֶׁרוֹשֵׁם, אֶלָּא בִדְיוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וּמָחָה, כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לְהִמָּחֵק:
4 Man schreibe es weder auf eine Tafel noch auf Papier noch auf Diphthera, sondern auf eine Pergamentrolle, denn es heißt: auf ein Blatt. Man schreibe weder mit Gummi noch mit Vitriol noch mit sonst etwas Eindringendem, sondern nur mit Tinte, denn es heißt: und verwische, eine Schrift, die verwischt werden kann.
ה עַל מַה הִיא אוֹמֶרֶת אָמֵן אָמֵן. אָמֵן עַל הָאָלָה, אָמֵן עַל הַשְּׁבוּעָה. אָמֵן מֵאִישׁ זֶה, אָמֵן מֵאִישׁ אַחֵר. אָמֵן שֶׁלֹּא שָׂטִיתִי אֲרוּסָה וּנְשׂוּאָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנוּסָה, אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי. וְאִם נִטְמֵאתִי, יָבֹאוּ בִי. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי, אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא:
5 Worauf spricht sie zweimal Amen? Amen auf die Verfluchung, Amen auf den Schwur; Amen inbezug auf diesen Mann, Amen inbezug auf einen anderen Mann; Amen, daß ich nicht als Verlobte, als Verheiratete, als Anwärterin der Schwagerehe oder als Heimgeführte abgeschweift bin; Amen, daß ich mich nicht verunreinigt habe, und wenn ich mich verunreinigt habe, so treffe sie mich. R. Meír erklärte: Amen, daß ich mich nicht verunreinigt habe, Amen,
ו הַכֹּל שָׁוִין שֶׁאֵינוֹ מַתְנֶה עִמָּהּ לֹא עַל קֹדֶם שֶׁתִּתְאָרֵס וְלֹא עַל מֵאַחַר שֶׁתִּתְגָּרֵשׁ. נִסְתְּרָה לְאַחֵר וְנִטְמֵאת וְאַחַר כָּךְ הֶחֱזִירָהּ, לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁתִּבָּעֵל וְלֹא הָיְתָה אֲסוּרָה לוֹ, לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ:
6 Daß ich mich nicht verunreinigen werde. Alle stimmen überein, daß er nicht auf die Zeit vor der Verlobung und nach der Scheidung Bezug nehme. Wenn sie sich mit jemandem verborgen und verunreinigt hat, und er sie wieder heiratet, so nimmt er darauf nicht Bezug. Die Regel ist: wenn sie durch den Beischlaf ihrem Ehemanne nicht verboten wird, so nehme er darauf nicht Bezug.
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel