Nazir 3

Kapitel 3

א מִי שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר, מְגַלֵּחַ יוֹם שְׁלשִׁים וְאֶחָד. וְאִם גִּלַּח לְיוֹם שְׁלשִׁים, יָצָא. הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם, אִם גִּלַּח לְיוֹם שְׁלשִׁים לֹא יָצָא:
1 Wenn jemand gesagt hat: ich will Nazir sein, so schere er sich am einunddreissigsten Tage; hat er sich am dreißigsten geschoren, so hat er seiner Pflicht genügt; wenn er aber gesagt hat: ich will dreißig Tage Nazir sein, so hat er, wenn er sich am dreißigsten geschoren hat, seiner Pflicht nicht genügt.
ב מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת, מְגַלֵּחַ אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלשִׁים וְאֶחָד, וְאֶת הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים וְאֶחָד. וְאִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלשִׁים, מְגַלֵּחַ אֶת הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים. וְאִם גִּלַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד, יָצָא. וְזוֹ עֵדוּת הֵעִיד רַבִּי פַּפְּיַס עַל מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת, שֶׁאִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה שְׁלשִׁים יוֹם, מְגַלֵּחַ אֶת הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים. וְאִם גִּלַּח לְיוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד, יָצָא, שֶׁיּוֹם שְׁלשִׁים עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן:
2 Wenn jemand zwei Nazirate gelobt hat, so schere er sich wegen des ersten am einunddreissigsten Tage und wegen des anderen am einundsechzigsten Tage; hat er sich wegen des ersten am dreißigsten geschoren, so schere er sich wegen des anderen am sechzigsten; hat er sich aber am neunundfünfzigsten geschoren, so hat er seiner Pflicht genügt. Dies bekundete auch R. Papjas: Wenn jemand zwei Nazirate gelobt und sich wegen des ersten am dreißigsten geschoren hat, so schere er sich wegen des anderen am sechzigsten, hat er sich aber am neunundfünfzigsten geschoren, so hat er seiner Pflicht genügt, denn der dreißigste Tag wird ihm angerechnet.
ג מִי שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר, נִטְמָא יוֹם שְׁלשִׁים, סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שִׁבְעָה. הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם, נִטְמָא יוֹם שְׁלשִׁים, סוֹתֵר אֶת הַכֹּל:
3 Wenn jemand gesagt hat: ich will Nazir sein, und am dreißigsten Tage unrein wird, so sind alle hinfällig; R. Elie͑zer sagt, nur sieben seien hinfällig. Wenn er aber gesagt hat: ich will dreißig Tage Nazir sein, und am dreißigsten Tage unrein wird, so sind alle hinfällig.
ד הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יוֹם, נִטְמָא יוֹם מֵאָה, סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שְׁלשִׁים. נִטְמָא יוֹם מֵאָה וְאֶחָד, סוֹתֵר שְׁלשִׁים יוֹם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שִׁבְעָה:
4 Wenn jemand gesagt hat: ich will hundert Tage Nazir sein, und am hundertsten Tage unrein wird, so sind alle hinfällig; R. Elie͑ezr sagt, nur dreißig seien hinfällig. Wird er am hundertsten Tage unrein, so sind dreißig Tage hinfällig; R. Elie͑zer sagt, nur sieben seien hinfällig.
ה מִי שֶׁנָּזַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, אֲפִלּוּ הָיָה שָׁם שְׁלשִׁים יוֹם, אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. יָצָא וְנִכְנַס, עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן וּמֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לֹא בוֹ בַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו) וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ, עַד שֶׁיִּהְיוּ לוֹ יָמִים רִאשׁוֹנִים:
5 Wenn jemand sich auf einem Begräbnisplatze befindet und ein Nazirat gelobt, so werden ihm, selbst wenn er sich da dreißig Tage aufhält, diese nicht angerechnet und er braucht das Unreinheitsopfer nicht darzubringen. Hat er ihn verlassen und wiederum betreten, so werden sie ihm angerechnet und er muss das Unreinheitsopfer darbringen. R. Elie͑zer sagt, nicht, wenn am selben Tage, denn es heißt: und die früheren Tage sind hinfällig, nur wenn es frühere Tage sind.
ו מִי שֶׁנָּזַר נְזִירוּת הַרְבֵּה וְהִשְׁלִים אֶת נְזִירוּתוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּא לָאָרֶץ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, נָזִיר בַּתְּחִלָּה. מַעֲשֶׂה בְהִילְנִי הַמַּלְכָּה, שֶׁהָלַךְ בְּנָהּ לַמִּלְחָמָה, וְאָמְרָה, אִם יָבֹא בְנִי מִן הַמִּלְחָמָה בְשָׁלוֹם אֱהֵא נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים, וּבָא בְנָהּ מִן הַמִּלְחָמָה, וְהָיְתָה נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים. וּבְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים עָלְתָה לָאָרֶץ, וְהוֹרוּהָ בֵית הִלֵּל שֶׁתְּהֵא נְזִירָה עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת. וּבְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים נִטְמֵאת, וְנִמְצֵאת נְזִירָה עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לֹא הָיְתָה נְזִירָה אֶלָּא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה:
6 Wenn jemand ein längeres Nazirat gelobt und es absolviert hat, und nachher nach dem Jisraéllande kommt, so ist er, wie die Schule Šammajs sagt, noch dreißig Tage Nazir; die Schule Hillels sagt, er müsse das Nazirat von vornherein beginnen. Einst gelobte die Königin Helena, als ihr Sohn in den Krieg zog: Wenn mein Sohn in Frieden vom Kriege heimkehrt, will ich sieben Jahre Nezira sein. Ihr Sohn kehrte in Frieden vom Kriege heim und sie war sieben Jahre Nezira. Am Ende der sieben Jahre zog sie nach dem Jisraéllande, und die Schule Hillels entschied ihr, daß sie wiederum sieben Jahre Nezira sein müsse. Am Ende dieser sieben Jahre ward sie unrein. Es ergab sich also, daß sie einundzwanzig Jahre Nezira war. R. Jehuda sagte: Sie war nur vierzehn Jahre Nezira.
ז מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים מְעִידוֹת אוֹתוֹ, אֵלּוּ מְעִידִים שֶׁנָּזַר שְׁתַּיִם, וְאֵלּוּ מְעִידִים שֶׁנָּזַר חָמֵשׁ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נֶחְלְקָה הָעֵדוּת וְאֵין כָּאן נְזִירוּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, יֵשׁ בִּכְלָל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם, שֶׁיְּהֵא נָזִיר שְׁתָּיִם:
7 Wenn zwei Zeugenpartien von einem verschieden bekunden, die eine, daß er zwei Nazirate, und die andere, daß er fünf Nazirate gelobt hat, so hat sich, wie die Schule Šammajs sagt, das Zeugnis zersplittert und es gibt hierbei kein Nazirat; die Schule Hillels sagt, er müsse, da in fünf zwei enthalten sind, zwei Nazirate absolvieren.
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel