Middot 2

הַר הַבַּיִת הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה, רֻבּוֹ מִן הַדָּרוֹם, שֵׁנִי לוֹ מִן הַמִּזְרָח, שְׁלִישִׁי לוֹ מִן הַצָּפוֹן, מִעוּטוֹ מִן הַמַּעֲרָב. מְקוֹם שֶׁהָיָה רֹב מִדָּתוֹ, שָׁם הָיָה רֹב תַּשְׁמִישׁוֹ:

Der Tempelberg war fünfhundert Amah [Ellen] mal fünfhundert Amah , wobei der größte Teil [seine Kammern] im Süden lag, der zweite [Anzahl der Kammern] im Osten, der dritte [Anzahl der Kammern] im Osten Norden und die wenigsten waren im Westen. Der Bereich mit der größten Größe [Anzahl der Kammern] wurde am meisten genutzt.

כָּל הַנִּכְנָסִין לְהַר הַבַּיִת נִכְנָסִין דֶּרֶךְ יָמִין וּמַקִּיפִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל, חוּץ מִמִּי שֶׁאֵרְעוֹ דָבָר, שֶׁהוּא מַקִּיף לִשְׂמֹאל. מַה לְּךָ מַקִּיף לִשְׂמֹאל, שֶׁאֲנִי אָבֵל, הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יְנַחֲמֶךָּ. שֶׁאֲנִי מְנֻדֶּה, הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבָּם וִיקָרְבוּךָ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, עֲשִׂיתָן כְּאִלּוּ עָבְרוּ עָלָיו אֶת הַדִּין. אֶלָּא, הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבְּךָ וְתִשְׁמַע לְדִבְרֵי חֲבֵרֶיךָ וִיקָרְבוּךָ:

Alle, die den Tempelberg betreten würden, traten nach rechts ein und umkreisten ihn und gingen durch den linken, abgesehen von einem, bei dem etwas [Ungünstiges] geschehen war, dass er ihn nach links umkreiste [selbst wenn er eintrat]. [Wenn er gefragt wurde] "Warum kreist du nach links?" [Wenn er antwortete] "Weil ich ein Trauernder bin, [würden sie antworten]" Wer in diesem Haus ruht, sollte dich trösten ". [Wenn er antwortete]" Weil ich exkommuniziert bin ", [würden sie antworten]" Wer wohnt in diesem Haus sollten in ihre [die Richter] Herzen gelegt werden und sie werden dich nahe bringen ". Dies sind die Worte von Rabbi Meir. Rabbi Yosi sagte zu ihm [Rabbi Meir]" Du hast gemacht, als ob sie [die Richter] haben übertraf das Gesetz [in ihrer Exkommunikation] gegen ihn. Eher [würden sie sagen] "Wer in diesem Haus wohnt, sollte in dein Herz legen, dass du auf die Worte deiner Kollegen hörst und sie dich näher bringen".

לִפְנִים מִמֶּנּוּ, סוֹרֵג, גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה פְרָצוֹת הָיוּ שָׁם, שֶׁפְּרָצוּם מַלְכֵי יָוָן. חָזְרוּ וּגְדָרוּם, וְגָזְרוּ כְנֶגְדָּם שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת. לִפְנִים מִמֶּנּוּ, הַחֵיל, עֶשֶׂר אַמּוֹת. וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם. רוּם הַמַּעֲלָה חֲצִי אַמָּה, וְשִׁלְחָהּ חֲצִי אַמָּה. כָּל הַמַּעֲלוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם, רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה, וְשִׁלְחָהּ חֲצִי אַמָּה, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם. כָּל הַפְּתָחִים וְהַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם, גָּבְהָן עֶשְׂרִים אַמָּה, וְרָחְבָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם. כָּל הַפְּתָחִים שֶׁהָיוּ שָׁם, הָיוּ לָהֶן דְּלָתוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם. כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם, הָיוּ לָהֶן שְׁקוֹפוֹת, חוּץ מִשַּׁעַר טָדִי, שֶׁהָיוּ שָׁם שְׁתֵּי אֲבָנִים מֻטּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ. כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם, נִשְׁתַּנּוּ לִהְיוֹת שֶׁל זָהָב, חוּץ מִשַּׁעַר נִקָּנוֹר, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בָהֶן נֵס. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, מִפְּנֵי שֶׁנְּחֻשְׁתָּן מַצְהִיב:

Darin [die Mauer des Tempelbergs] befand sich der Soreg [ein niedriger Zaun um den Tempel, der als Grenze diente, jenseits dessen der Zutritt zu diesen Unreinen verboten war], zehn Tefachim [Handbreiten] hoch. Es gab dreizehn Verstöße, die ursprünglich von den griechischen Königen begangen worden waren, und als die Juden diese Verstöße behebten, erließen sie dreizehn Niederwerfungen, die ihnen gleichwertig waren. Im Soreg befand sich der Cheil , der zehn Meter breit war. Es gab dort zwölf Stufen, und die Höhe jeder Stufe betrug eine halbe Amah , und ihr Schritt war eine halbe Amah . Alle Stufen, die dort [im Tempel] waren, hatten eine Höhe von einer halben Amah und eine Stufe von einer halben Amah , mit Ausnahme derjenigen in die Vorkammer. Alle Eingänge, die dort waren, waren zwanzig Meter hoch und zehn Meter breit, bis auf die Vorkammer. Alle Eingänge, die dort waren, hatten Türen mit Ausnahme der Vorkammer. Alle Tore, die dort waren, hatten Stürze, mit Ausnahme des Tadi [Tors], bei dem zwei Steine ​​übereinander gelehnt waren. Alle [Türen der] Tore wurden in Gold [aus Kupfer] geändert, mit Ausnahme der Tore von Nikanor, da mit ihnen ein Wunder geschah. Einige sagen, es liegt daran, dass sein Kupfer [wie Gold] glänzte.

כָּל הַכְּתָלִים שֶׁהָיוּ שָׁם, הָיוּ גְבוֹהִים, חוּץ מִכֹּתֶל הַמִּזְרָחִי, שֶׁהַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַר הַמִּשְׁחָה, וּמִתְכַּוֵּן וְרוֹאֶה בְפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל בִּשְׁעַת הַזָּיַת הַדָּם:

Alle Mauern, die dort [um den Tempel herum] waren, waren hoch, mit Ausnahme der Ostmauer, so dass der Kohen, der die [rote] Färse verbrennen würde, auf dem Berg der Salbung [Oliven] stehen und die Öffnung des sehen konnte Vorraum [über der Ostmauer] die Zeit, als er das Blut [der roten Färse] besprengte.

עֶזְרַת הַנָּשִׁים הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ בְאַרְבַּע מִקְצוֹעוֹתֶיהָ, שֶׁל אַרְבָּעִים אַרְבָּעִים אַמָּה. וְלֹא הָיוּ מְקוֹרוֹת. וְכָךְ הֵם עֲתִידִים לִהְיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מו), וַיּוֹצִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה וַיַּעֲבִירֵנִי אֶל אַרְבַּעַת מִקְצוֹעֵי הֶחָצֵר וְהִנֵּה חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר, חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר, בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶחָצֵר חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת. וְאֵין קְטֻרוֹת אֶלָּא שֶׁאֵינָן מְקוֹרוֹת. וּמֶה הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת. דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הַנְּזִירִים, שֶׁשָּׁם הַנְּזִירִים מְבַשְּׁלִין אֶת שַׁלְמֵיהֶן, וּמְגַלְּחִין אֶת שְׂעָרָן, וּמְשַׁלְּחִים תַּחַת הַדּוּד. מִזְרָחִית צְפוֹנִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הָעֵצִים, שֶׁשָּׁם הַכֹּהֲנִים בַּעֲלֵי מוּמִין מַתְלִיעִין הָעֵצִים. וְכָל עֵץ שֶׁנִּמְצָא בוֹ תוֹלַעַת, פָּסוּל מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת מְצֹרָעִים. מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, שָׁם הָיוּ נוֹתְנִין יַיִן וָשֶׁמֶן, הִיא הָיְתָה נִקְרֵאת לִשְׁכַּת בֵּית שְׁמַנְיָה. וַחֲלָקָה הָיְתָה בָּרִאשׁוֹנָה, וְהִקִּיפוּהָ כְצוֹצְרָה, שֶׁהַנָּשִׁים רוֹאוֹת מִלְמַעְלָן, וְהָאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ מְעֹרָבִין. וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת עוֹלוֹת מִתּוֹכָהּ לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, כְּנֶגֶד חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת שֶׁבַּתְּהִלִּים, שֶׁעֲלֵיהֶן הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בַּשִּׁיר. לֹא הָיוּ טְרוּטוֹת, אֶלָּא מֻקָּפוֹת כַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָּה:

Der Hof der Frau war einhundertfünfunddreißig [ amah ] mal fünfunddreißig [ amah ]. Und es gab vier Kammern in seinen vier Ecken, jede vierzig amot [lang] und sie hatten kein Dach. Und so werden sie in Zukunft sein [im dritten Tempel], wie es heißt: "Und er brachte mich zum äußeren Hof und führte mich um die vier Ecken des Hofes und ein Gehege in der Ecke des Hofes usw. Und an den vier Ecken des Hofes befanden sich Gehege, die aus Keturot bestanden (Hesekiel 46: 21-22). Das Wort Keturot bedeutet nichts als ohne Dächer. Und wofür wurden diese Kammern verwendet? In der südöstlichen Ecke befand sich die Kammer von die Nezirim, wo die Nezirim ihre Friedensopfer kochen, ihre Köpfe rasieren und [die Haare] unter den Topf werfen würden. Die nordöstliche Kammer war die Kammer des Waldes, in der die Kohanim , die [physisch] fehlerhaft waren, das Holz [zu] überprüfen würden Für Würmer war jedes Stück Holz, das einen Wurm enthielt, für die Verwendung für den Altar ungeeignet. In der nordwestlichen Ecke befand sich die Kammer der Aussätzigen. In der südwestlichen Ecke sagte Rabbi Elieser, der Sohn von Jaakow: "Ich habe vergessen, was es ist." wurde für verwendet. "Abba Shaul sagte, es wurde verwendet, um zu speichern e der Wein und das Öl. Es wurde die Kammer des Hauses des Öls genannt. [Die Wand um den Frauenhof] war ursprünglich glatt [ohne Vorsprünge], aber später wurde ein Balkon darum gebaut, damit die Frauen von oben mit den Männern von unten zuschauen konnten, damit sie sich nicht vermischten. Es gab fünfzehn Stufen [vom Frauenhof] zum Hof ​​der Israeliten, was den fünfzehn Liedern des Aufstiegs in Psalmen entsprach, und auf ihnen sangen die Leviten ihre Lieder. Sie [die fünfzehn Stufen] waren nicht gerade, sondern abgerundet wie ein halbkreisförmiger Dreschplatz.

וּלְשָׁכוֹת הָיוּ תַחַת עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּפְתוּחוֹת לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים, שֶׁשָּׁם הַלְוִיִּם נוֹתְנִים כִּנּוֹרוֹת וּנְבָלִים וּמְצִלְתַּיִם וְכָל כְּלֵי שִׁיר. עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ עַל רֹחַב אַחַת עֶשְׂרֵה. וְכֵן עֶזְרַת כֹּהֲנִים הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ עַל רֹחַב אַחַת עֶשְׂרֵה. וְרָאשֵׁי פִסְפָּסִין מַבְדִּילִין בֵּין עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת הַכֹּהֲנִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, מַעֲלָה הָיְתָה שָׁם, וּגְבוֹהָה אַמָּה, וְהַדּוּכָן נָתוּן עָלֶיהָ, וּבָהּ שָׁלשׁ מַעֲלוֹת שֶׁל חֲצִי חֲצִי אַמָּה. נִמְצֵאת עֶזְרַת הַכֹּהֲנִים גְּבוֹהָה מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה. כָּל הָעֲזָרָה הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ. וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת הָיוּ שָׁם. אַבָּא יוֹסֵי בֶן חָנָן אוֹמֵר, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁעָרִים. שְׁעָרִים דְּרוֹמִיִּים סְמוּכִים לַמַּעֲרָב, שַׁעַר הָעֶלְיוֹן, שַׁעַר הַדֶּלֶק, שַׁעַר הַבְּכוֹרוֹת, שַׁעַר הַמָּיִם, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר הַמַּיִם. שֶׁבּוֹ מַכְנִיסִין צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם שֶׁל נִסּוּךְ בֶּחָג. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, וּבוֹ הַמַּיִם מְפַכִּים, וַעֲתִידִין לִהְיוֹת יוֹצְאִין מִתַּחַת מִפְתַּן הַבָּיִת. וּלְעֻמָּתָן בַּצָּפוֹן סְמוּכִים לַמַּעֲרָב, שַׁעַר יְכָנְיָה, שַׁעַר הַקָּרְבָּן, שַׁעַר הַנָּשִׁים, שַׁעַר הַשִּׁיר. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר יְכָנְיָה, שֶׁבּוֹ יָצָא יְכָנְיָה בְּגָלוּתוֹ. שֶׁבַּמִּזְרָח, שַׁעַר נִקָּנוֹר. וּשְׁנֵי פִשְׁפָּשִׁים הָיוּ לוֹ, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ. וּשְׁנַיִם בַּמַעֲרָב, לֹא הָיָה לָהֶם שֵׁם:

Unter dem israelitischen Hof befanden sich Kammern, die sich zum Frauenhof hin öffneten, in den die Leviten ihre Harfen, Lyren und Becken sowie alle anderen Musikinstrumente stellten. Der Hof der Israeliten war einhundertfünfunddreißig amot lang und elf [ amot ] breit. In ähnlicher Weise war der Hof der Kohanim einhundertfünfunddreißig amot lang und elf [ amot ] breit. Die im Boden steckenden Balken trennten sich zwischen dem Hof ​​der Israeliten und dem Hof ​​der Kohanim . Rabbi Eliezer ben Yaakov sagte, dass es eine Stufe [die Länge des Kohanim- Hofes] gab, die eine Amah hoch war, und eine Plattform [auf der die Leviten standen, als sie sangen] wurde darauf platziert. Es [der eine Amah- Schritt] hatte drei Schritte [die zur Plattform führten], jeder war ein halber Amah [hoch]. Infolgedessen stellen wir fest, dass der Hof der Kohanim zweieinhalb Meter höher war als der Hof der Israeliten. Der gesamte Hof war einhundertsiebenundachtzig [ amot ] lang und einhundertfünfunddreißig [ amot ] breit. Es gab dort dreizehn Niederwerfungen [im Hof]. Abba Yosi ben Chanan sagt, [diese Niederwerfungen] entsprachen den dreizehn Toren [des Hofes]. [Die Namen der Tore] Die südlichen [Tore], die sich in der Nähe des Westens befanden, wurden das obere Tor, das Kindling-Tor, das Erstgeborenen-Tor und das Wassertor genannt. Warum wurde es das Wassertor genannt? Weil durch dieses Tor der Wasserkrug zum Trankopfer des Festivals [Sukkot] getragen wurde. Rabbi Eliezer ben Yaakov sagt, weil dort das Wasser zu einem Strom wurde und in Zukunft unter dem Tempel hervorkommen wird. Und gegenüber [dem südlichen Tor] auf der nördlichen [Seite] in der Nähe des Westens befand sich das Tor von Yechoniah, das Tor der Opfer, das Tor der Frauen und das Tor des Liedes. Warum wurde es das Tor von Jechonia genannt? Weil durch dieses Tor [König] Yechoniah [den Tempel] auf seinem Weg ins Exil verließ. Auf der Ostseite befand sich das Tor von Nikanor, und daneben befanden sich zwei kleinere Türen, eine rechts und die andere links. Es gab auch zwei Tore im Westen, die keinen Namen hatten.