Eduyot 4

Kapitel 4

א אֵלּוּ דְבָרִים מִקֻּלֵּי בֵית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵית הִלֵּל. בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְיוֹם טוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, תֵּאָכֵל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֹא תֵאָכֵל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שְׂאֹר בְּכַזַּיִת וְחָמֵץ בְּכַכּוֹתֶבֶת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, זֶה וָזֶה בְּכַזָּיִת:

1 In folgenden Dingen haben Bet-Schammai erleichternd und Bet-Hillel erschwerend entschieden. Wenn ein Ei am Festtage gelegt wurde, so sagen Bet-Schammai: Es darf gegessen werden; Bet Hillel aber sagen: Es darf nicht gegessen werden. Bet-Schammai sagen: Sauerteig bei einer Olivengröße und Gesäuertes bei einer Dattelgröße; Bet-Hillel aber sagen: Beides bei einer Olivengröße.

ב בְּהֵמָה שֶׁנּוֹלְדָה בְיוֹם טוֹב, הַכֹּל מוֹדִים שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת. וְאֶפְרוֹחַ שֶׁיָּצָא מִן הַבֵּיצָה, הַכֹּל מוֹדִים שֶׁהוּא אָסוּר. הַשּׁוֹחֵט חַיָּה וָעוֹף בְּיוֹם טוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יַחְפֹּר בַּדֶּקֶר וִיכַסֶּה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֹא יִשְׁחֹט אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לוֹ עָפָר מוּכָן. וּמוֹדִים שֶׁאִם שָׁחַט, שֶׁיַּחְפֹּר בַּדֶּקֶר וִיכַסֶּה. שֶׁאֵפֶר כִּירָה מוּכָן הוּא:

2 (Wenn ein Vieh am Festtage geboren wurde, so stimmen Alle überein, dass es erlaubt ist, bei einem Küchlein aber, das am Festtag aus dem Ei gekrochen, stimmen alle überein, dass es verboten ist.) Wenn Jemand Wild oder Geflügel am Festtage schlachten will, so sagen Bet-Schammai: Er darf mit dem Spaten graben und (das Blut) zudecken; Bet-Hillel aber sagen; Er darf nur dann schlachten, wenn er vorbereitete Erde hat. Doch gestehen sie zu, dass, wenn er schon geschlachtet hat, er mit dem Spaten graben und (das Blut) zudecken darf; auch ist Asche vom Heerde als vorbereitet anzusehen.

ג בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הֶבְקֵר לָעֲנִיִּים, הֶבְקֵר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינוֹ הֶבְקֵר, עַד שֶׁיֻּבְקַר אַף לָעֲשִׁירִים כַּשְּׁמִטָּה. כָּל עָמְרֵי הַשָּׂדֶה שֶׁל קַב קַב, וְאֶחָד שֶׁל אַרְבָּעָה קַבִּין, וּשְׁכָחוֹ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינוֹ שִׁכְחָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, שִׁכְחָה:

3 Bet-Schammai sagen: Was (nur) für Arme freigegeben wird, gilt als herrenloses Gut; Bet-Hillel aber sagen: Es gilt nur als herrenlos, wenn es auch für Reiche freigegeben wird, wie die Erlassjahr-Frucht. Sind alle Garben eines Feldes jede zu einem Kab, Eine aber zu vier Kab, und man hat diese vergessen, so sagen Bet-Schammai: Es gilt nicht als Vergessenes; Bet - Hillel aber sagen: Es gilt als Vergessenes.

ד הָעֹמֶר שֶׁהוּא סָמוּךְ לַגַּפָּה וְלַגָּדִישׁ וְלַבָּקָר וְלַכֵּלִים, וּשְׁכָחוֹ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינוֹ שִׁכְחָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, שִׁכְחָה:

4 Liegt eine Garbe neben der Wand, dem Getreidehaufen, den Rindern oder den Ackergeräten, und man vergisst sie, so sagen Bet-Schammai: Es gilt nicht als Vergessenes; Bet-Hillel aber sagen: Es gilt als Vergessenes.

ה כֶּרֶם רְבָעִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין לוֹ חֹמֶשׁ וְאֵין לוֹ בִעוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, יֶשׁ לוֹ חֹמֶשׁ וְיֶשׁ לוֹ בִעוּר. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יֶשׁ לוֹ פֶרֶט וְיֶשׁ לוֹ עוֹלְלוֹת, וְהָעֲנִיִּים פּוֹדִים לְעַצְמָן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כֻּלּוֹ לַגָּת:

5 Hinsichtlich der vierjährigen Wein-Pflanzung sagen Bet-Schammai, dass dabei kein Fünftel-Zusatz und keine Fortschaffung erforderlich ist; Bet-Hillel aber sagen: Sie erfordert Fünftel-Zusatz sowohl als Fortschaffung. Bet - Schammai sagen: Es gilt dabei die Pflicht von Peret und ‘Olelot, und die Armen lösen für sich aus; Bet-Hillel aber sagen: Alles (kommt) in die Kelter.

ו חָבִית שֶׁל זֵיתִים מְגֻלְגָּלִים, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ לְנַקֵּב. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, צָרִיךְ לְנַקֵּב. וּמוֹדִים, שֶׁאִם נִקְּבָהּ וּסְתָמוּהָ שְׁמָרִים, שֶׁהִיא טְהוֹרָה. הַסָּךְ בְּשֶׁמֶן טָהוֹר וְנִטְמָא, יָרַד וְטָבַל, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְנַטֵּף, טָהוֹר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כְּדֵי סִיכַת אֵבֶר קָטָן. וְאִם הָיָה שֶׁמֶן טָמֵא מִתְּחִלָּתוֹ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כְּדֵי סִיכַת אֵבֶר קָטָן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם בֵּית הִלֵּל, טוֹפֵחַ וּמַטְפִּיחַ:

6 Ein Fass mit eingelegten Oliven braucht man nach Bet-Schammai nicht zu durchlöchern; Bet-Hillel aber sagen: Man muss es durchlöchern. Doch gestehen sie zu, dass, wenn es durchlöchert worden ist und die Hefen (das Loch) verstopft haben, es rein bleibt. Wenn sich Jemand mit reinem Öle gesalbt hat und dann unrein geworden, (ins Tauchbad) hinabgestiegen und untergetaucht hat, so sagen Bet-Schammai: Obwohl er (noch vom Öle) trieft, ist es rein; Bet-Hillel aber sagen: (das Öl ist unrein) wenn es reicht, ein kleines Glied damit zu salben. War es schon vorher unrein, so sagen Bet-Schammai: (Es bleibt unrein) wenn es reicht, ein kleines Glied damit zu salben; Bet-Hillel aber sagen: Schon wenn es ihn im Geringsten benetzt. R. Jehuda sagt im Namen von Bet-Hillel: Wenn es ihn so benetzt, dass er damit (Anderes) benetzen kann.

ז הָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת בְּדִינָר וּבְשָׁוֶה דִינָר, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמָּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, בִּפְרוּטָה וּבְשָׁוֶה פְרוּטָה. וְכַמָּה הִיא פְרוּטָה, אֶחָד מִשְּׁמֹנָה בְאִסָּר הָאִיטַלְקִי. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, פּוֹטֵר הוּא אֶת אִשְׁתּוֹ בְגֵט יָשָׁן, וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִין. אֵיזֶהוּ גֵט יָשָׁן. כָּל שֶׁנִּתְיַחֵד עִמָּהּ אַחַר שֶׁכְּתָבוֹ לָהּ. הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלָנָה עִמּוֹ בְפֻנְדְּקִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינָהּ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵט שֵׁנִי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵט שֵׁנִי. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִן הַנִּשּׂוּאִין. אֲבָל אִם נִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵרוּסִין, אֵינָהּ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵט שֵׁנִי, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִבּוֹ גַס בָּהּ:

7 Eine Frau wird nach der Ansicht von Bet-Schammai durch einen Denar oder den Wert eines Denars (dem Manne) angetraut; Bet-Hillel aber sagen: Schon durch eine Peruta oder den Wert einer Peruta. Wie viel ist eine Peruta? Ein Achtel eines italischen Issar. Bet-Schammai sagen: Man kann vermittels eines alten Scheidebriefes sich von seiner Frau scheiden; Bet-Hillel aber verbieten dies. Was heißt ein alter Scheidebrief? Wenn der Mann, nachdem er denselben geschrieben, mit seiner Frau allein gewesen ist. Wenn Jemand sich von seiner Frau geschieden und nachher mit ihr zusammen in einer Herberge übernachtet hat, so sagen Bet-Schammai: Sie bedarf von ihm keines zweiten Scheidebriefes; Bet-Hillel aber sagen: Sie bedarf von ihm eines zweiten Scheidebriefes. Wann (gilt dies)? Wenn sie nach der Verheiratung sich geschieden haben; wenn sie aber nach der Verlobung sich geschieden haben, bedarf sie von ihm keines zweiten Scheidebriefes, weil er gegen sie noch nicht dreist ist.

ח בֵּית שַׁמַּאי מַתִּירִין אֶת הַצָּרוֹת לָאַחִים, וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִין. חָלְצוּ, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין מִן הַכְּהֻנָּה, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. נִתְיַבְּמוּ, בֵּית שַׁמַּאי מַכְשִׁירִין, וּבֵית הִלֵּל פּוֹסְלִין. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵלּוּ פוֹסְלִין וְאֵלּוּ מַכְשִׁירִין, לֹא נִמְנְעוּ בֵית שַׁמַּאי מִלִּשָּׂא נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל, וְלֹא בֵית הִלֵּל מִלִּשָּׂא נָשִׁים מִבֵּית שַׁמָּאי. וְכָל הַטָּהֳרוֹת וְהַטֻּמְאוֹת שֶׁהָיוּ אֵלּוּ מְטַהֲרִין וְאֵלּוּ מְטַמְּאִין, לֹא נִמְנְעוּ לִהְיוֹת עוֹשִׂים טָהֳרוֹת אֵלּוּ עַל גַּב אֵלּוּ:

8 Bet-Schammai erlauben die Nebenfrauen (zur Leviratsehe) den Brüdern; Bet-Hillel aber verbieten dies. Haben sie die Chaliza vollzogen, so erklären Bet-Schammai dieselben für ungeeignet, Priester zu heiraten; nach Bet-Hillel aber sind dieselben hierzu geeignet. Sind sie in die Leviratsehe getreten, so erklären sie Bet-Schammai für geeignet und Bet-Hillel für ungeeignet (zu einer Priester-Ehe). Wiewohl die Einen Manche (zur Ehe) für ungeeignet erklären, welche die Andern für geeignet halten, so hielt sich dennoch das Haus Schammai’s nicht zurück, Frauen vom Hause Hillels zu heiraten, und ebenso vermied nicht das Haus Hillels, Frauen vom Hause Schammai’s zu heiraten. Auch hinsichtlich alles Reinen und Unreinen, wobei die Einen für rein erklärten, was die Anderen für unrein hielten, haben die Einen kein Bedenken getragen, die Geräte der Anderen zur Bereitung von Reinem zu gebrauchen.

ט שְׁלֹשָׁה אַחִים, שְׁנַיִם מֵהֶם נְשׂוּאִים לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֶחָד מֻפְנֶה, מֵת אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת וְעָשָׂה בָהּ מֻפְנֶה מַאֲמָר, וְאַחַר כָּךְ מֵת אָחִיו הַשֵּׁנִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, וְהַלָּה תֵּצֵא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֵט וַחֲלִיצָה, וְאֶת אֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה. זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ, אִי לוֹ עַל אִשְׁתּוֹ וְאִי לוֹ עַל אֵשֶׁת אָחִיו:

9 Wenn zwei von drei Brüdern zwei Schwestern zu Frauen haben, der dritte aber ledig ist, und es stirbt einer der Männer der Schwestern, der Ledige macht (an dessen Witwe) einen Maamar und darauf stirbt der andere Bruder, so sagen Bet-Schammai: Seine Frau bleibe bei ihm, die andere aber ist als Schwester seiner Frau (von der Leviratsehe-Pflicht) befreit. Bet-Hillel aber sagen: Er muss seine Frau durch Scheidebrief und Chaliza und die Frau seines Bruders durch Chaliza entlassen. Das ist der Fall, wobei man sagt: Wehe ihm wegen seiner Frau, und wehe ihm wegen seines Bruders Frau.

י הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, שַׁבָּת אֶחָת. הַמַּפֶּלֶת לְאוֹר שְׁמֹנִים וְאֶחָד, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹטְרִין מִן הַקָּרְבָּן, וּבֵית הִלֵּל מְחַיְּבִין. סָדִין בְּצִיצִית, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹטְרִין, וּבֵית הִלֵּל מְחַיְּבִים. כַּלְכָּלַת הַשַּׁבָּת, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹטְרִין, וּבֵית הִלֵּל מְחַיְּבִין:

10 Wenn Jemand seine Frau durch ein Gelübde verpflichtet, seiner Beiwohnung zu entsagen, so sagen Bet-Schammai: Zwei Wochen (muss sie dies zugeben); Bet-Hillel aber sagen: Nur eine Woche. Wenn eine Frau am Vorabend des einundachtzigsten Tages abortiert, so befreien sie Bet-Schammai vom Opfer; Bet-Hillel aber verpflichten sie hierzu. Bei einem leinenen Kleide befreien Bet-Schammai vom Schaufäden-Gebot, Bet-Hillel aber verpflichten dazu. Einen Korb (mit Früchten), der für den Sabbat bestimmt ist, befreien Bet-Schammai (von der Zehnt-Absonderung); Bet-Hillel aber verpflichten dazu.

יא מִי שֶׁנָּדַר נְזִירוּת מְרֻבָּה וְהִשְׁלִים נְזִירוּתוֹ וְאַחַר כָּךְ בָּא לָאָרֶץ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, נָזִיר בַּתְּחִלָּה. מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים מְעִידוֹת אוֹתוֹ, אֵלּוּ מְעִידִים שֶׁנָּדַר שְׁתַּיִם וְאֵלּוּ מְעִידִים שֶׁנָּדַר חָמֵשׁ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נֶחְלְקָה הָעֵדוּת וְאֵין כָּאן נְזִירוּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, יֵשׁ בִּכְלָל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם, שֶׁיִּהְיֶה נָזִיר שְׁתָּיִם:

11 Wenn Einer für längere Zeit ein Nasirat gelobt hat und, nachdem er sein Nasirat vollendet, nach dem Lande (Israels) kommt, so sagen Bet-Schammai: Er muss (nur noch) dreißig Tage ein Nasir sein; Bet-Hillel aber sagen: Er muss (wieder) von vorn das Nasirat beginnen. Wenn zwei Zeugenpaare von Jemandem (verschieden) aussagen; das Eine sagt, er habe zwei (Nasirate) gelobt, und das andere sagt, er habe fünf gelobt, so sagen Bet-Schammai: Da das Zeugnis verschieden ist, so braucht er gar kein Nasirat zu beobachten; Bet-Hillel aber sagen: In fünf ist zwei enthalten; er muss daher zweimal Nasir sein.

יב אָדָם שֶׁהוּא נָתוּן תַּחַת הַסֶּדֶק, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אָדָם חָלוּל הוּא, וְהַצַּד הָעֶלְיוֹן מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה:

12 Wenn ein Mensch unter der Spalte sich befindet, so sagen Bet-Schammai: Er bringt nicht die Unreinheit; Bet-Hillel aber sagen: Der Mensch ist hohl, und dessen obere Seite bringt die Unreinheit.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel