Tosefta zu Bekhorot 5:2
בֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֹא יִמָּנָה יִשְׂרָאֵל עִם הַכֹּהֵן עַל הַבְּכוֹר. בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין, וַאֲפִלּוּ נָכְרִי. בְּכוֹר שֶׁאֲחָזוֹ דָם, אֲפִלּוּ הוּא מֵת, אֵין מַקִּיזִין לוֹ דָם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יַקִּיז, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בוֹ מוּם. וְאִם עָשָׂה בוֹ מוּם, הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׁחֵט עָלָיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יַקִּיז, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בוֹ מוּם:
Beit Shammai sagt, ein Israelit sollte sich nicht einem Priester anschließen, der einen disqualifizierten Erstgeborenen isst. Beit Hillel erlaubt es sogar einem Nichtjuden. Wenn ein Erstgeborener von [überschüssigem] Blut ergriffen wird, lassen wir sein Blut nicht, auch wenn es laut Rabbi Yehudah sterben wird. Die Weisen sagen: Man darf sein Blut lassen, aber man darf keinen Makel machen. Wenn man einen Makel gemacht hat, kann man ihn nicht auf dieser [Basis] schlachten. Rabbi Shim'on sagt: Man sollte sein Blut lassen, auch wenn er einen Makel machen wird.