Talmud zu Middot 3:5
וְטַבָּעוֹת הָיוּ לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, שִׁשָּׁה סְדָרִים שֶׁל אַרְבַּע אַרְבַּע, וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַרְבָּעָה שֶׁל שֵׁשׁ שֵׁשׁ, שֶׁעֲלֵיהֶן שׁוֹחֲטִין אֶת הַקֳּדָשִׁים. בֵּית הַמִּטְבָּחַיִם הָיָה לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, וְעָלָיו שְׁמֹנָה עַמּוּדִים נַנָּסִין, וּרְבִיעִין שֶׁל אֶרֶז עַל גַּבֵּיהֶן, וְאֻנְקְלָיוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִין בָּהֶם, וּשְׁלֹשָׁה סְדָרִים הָיוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁבָּהֶם תּוֹלִין. וּמַפְשִׁיטִין עַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים:
Nördlich des Altars befanden sich Ringe [im Boden]. [Sie wurden eingestellt] sechs Reihen mit vier Ringen [in jedem], während einige sagen [es gab] vier Reihen mit sechs Ringen [in jedem], durch die sie die heiligen [Opfer] schlachten würden. Das Schlachtgebiet befand sich nördlich des Altars. Dort befanden sich acht niedrige Steinsäulen, auf die Quadrate aus Zedernholz gelegt wurden. An ihnen waren Eisenhaken befestigt, und [jeder Block] hatte drei Hakenreihen, an denen sie die Tiere hingen und enthäuteten, [und dann das Fleisch] auf Marmortische [die] zwischen den Säulen legten.