מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז) לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. יְמֵי חַיֶּיךָ, הַיָּמִים. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יְמֵי חַיֶּיךָ, הָעוֹלָם הַזֶּה. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ:
בנין עולם
[הג"ה וע"ד חידוד אמרתי לפרש הך ברייתא דיליף ח"ש וכוי מחד קרא דהדבר תלוי בפלוגתא דבן זומא וחכמים בפ"ק דברכות וגם ר"י ורשב"ל דפליגי בח"ש אם אסור מה"ת אזלי לשיטתייהו והוא דבספ"ק דברכות (יב ב') פליגי במתני' דמזכירין יצ"מ בלילות כו' דב"ז ס"ל דמזכירין ויליף מקרא דכל ימי חייך דתיבת כל מרבה הלילות וחכמים ס"ל דאין מזכירין יצ"מ בלילות ותיבת כל מרבה לימות המשיח והנה הגאון מהור"א ז"ל מווילנא כתב בטעם מחלקות' דפליגי במשמעות תיבת כל דב"ז ס"ל דתיבת כל משמעו ל' כולו כל מקצת ממנו חייב בזכירה ולא נאמר שהיום לבד חייב רק כל היום בשלימותו בין ביום ובין בלילה ור"ל כל חלק מן היום אבל רבנן ס"ל שמשמעו לרבות כל הימים בין בעול' הזה בין לימות המשיח והנה גם כאן בתיבת כל חלב יש ג"כ אלו ב' משמעות או שנאמר שמרבה כל מיני חלב והיינו לרבות גם של כוי שהוא ברי' בפ"ע גם הוא אסור או שנאמר שמרב' כל החלב ר"ל גם המקצת ממנו והיינו לרבות ח"ש וברפ"ק דברכות פליגי ר' יוחנן וריב"ל אי חייב לסמוך גאולה של ערבית לתפלה של ערבית דר"י ס"ל חייב וריב"ל ס"ל תפלות באמצע תיקנום וקאמר שם הש"ס דפליגי בסברא דריב"ל ס"ל גאולה מאורתא לא הואי ועיקר גאולה מצפרא ור"י ס"ל דגם מאורתא הואי ופסקו הפוסקים כר"י דצריך לסמוך גאולה של ערבית לתפלה ש"ע ולכאור' הוא תמוה דהא בכ"מ קיי"ל כריב"ל נגד ר"י וכמ"ש התו' בכ"מ ולמדו מהא דפ' בני העיר בפלוגתא דבהכנ"ס אם מותר לעשותו בהמ"ד אבל הטעם נ"ל דמשום דקיי"ל כבן זומא דמזכירין יצ"מ בלילות א"כ ע"כ ס"ל דגאולה מאורתא הוי ולכך ס"ל גם כאן דהלכה כר"י דס"ל הכי ואם כן ע"כ צ"ל דפי' כל משמעו כל מקצת ממנו חייב וי"ל גם בזה פליגי ר"י ורשב"ל בח"ש דמרבינן מתיבת כל דר"י ס"ל דעיקר קרא אתי לח"ש דתיבת כל משמעו גם כן כל מקצת ממנו ולכן ס"ל דח"ש אסור מדאורייתא אבל ר"ל דס"ל ח"ש הוא מדרבנן ס"ל כריב"ל דס"ל אין מזכירין יצ"מ בלילות דתיבת כל משמע כל הימים ולא מקצת ממנו ולכן ס"ל דעיקר דרשא לרבות כוי אתא דהוא בריה בפ"ע אבל ח"ש הוא רק מדרבנן וא"כ י"ל בזה דזהו כוונת הברייתא מ"ש לרבות כוי וח"ש דלכאורה קשה היכא ילפינן משם תרתי דדוחק לומר שקולים הם ויבואו שניהם דהא אין ענינם שוה וי"ל דהברייתא נקטו אליבא דתנאי דבן זומא וחכמים בהזכרת יצ"מ בלילות דפליגי במשמעות כל דלהך מ"ד דפי' כל משמע כל הימים ולכן ס"ל דגם כאן מרבה כל מיני בהמות גם של כוי אבל למ"ד מזכירין יצ"מ בלילות ולדידיה משמעות פירושו כל מקצת ממנו ס"ל גם כאן לרבות ח"ש (והוא"ו של וחצי שיעור הוא וא"ו המחלקת כלומר כוי או חצי שיעור לכל מר כדאית ליה) ובזה א"ש גם כן הך סוגיא דר"פ יוה"כ (עד ב') דמסיק התם דהך בריי' דמרבה כוי ס"ל דבריה בפ"ע הוא דלכאורה קשה דהא אנן קיי"ל דכוי ספק חיה ספק בהמה הוא ועי' תו' שם ד"ה כוי ברי' כו' דמ"ש כאן בריה בפני עצמו הוא אינו דומה להא דאיתא בפ' או"ב (פ' א') דבריה בפני עצמה הוא ולא הכריעו בה חכמים כו' ולפמ"ש אתי שפיר דכאן מסיק הש"ס אליבא דר"ל דס"ל דעיקר קרא אתי רק לכוי כיון דס"ל חצי שיעור מותר מן התורה וצ"ל אליביה דבריה בפ"ע הוא ולא מטעם ספיקא הוא אבל אנן ס"ל דהלכה כר' יוחנן דחצי שיעור אסור מן התורה וס"ל ג"כ דמזכירים יצ"מ בלילות ולדידיה עיקר קרא אתי לח"ש אבל כוי ספיקא הוא וא"ש הכל ודוק כי נכון הוא:]