הוּא הָיָה אוֹמֵר, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדֹּף, בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לַזִּקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה, בֶּן שְׁמֹנִים לַגְּבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם:
תוספות יום טוב
הכל מיטמאין בזיבה. כתב הר"ב הכל לאתויי תינוק בן יומו מרבוי דאיש דמרבינן לקמן קטנים והכי תניא בריש ערכין דף ג' אמתני' דהכא הכל לאתויי כו' דתניא כו' איש לרבות קטן בן יום א' שמטמא בזיבה והכי איתא נמי לברייתא זו בפ"ד דנדה דף ל"ב *[ונ"ל דהוי כעין מיעוט אחר מיעוט שהוא לרבות כמ"ש במשנה ב' פ"ק דערלה. דהא איש משמעו בן י"ג שנה. כדתנן בפ"ה דאבות משנה כ"א. וממעט הפחות מכן:
הון עשיר
כלים יש בו ל' פרקים, כי כלי המוכן לקבל טומאת היצה"ר הוא עד שלשים שנה, שעד אותו זמן כח האדם גוברת, ועיקר כחו הוא בשלשים שנה כדתנן (אבות פ"ה מכ"א) בן שלשים לכח, אבל משם ואילך כחו תושש והולך ואינו מקבל טומאת היצה"ר עוד כל כך בקל. וע"ד הנסתר י"ל כי הכלים שנשברו וקבלו טומאה החזירו רוחם ללמד, דהיא בינה, מגדל הפורח באויר:
עץ יוסף
שלמדת בילדותך תורה נביאים כתובים. ונראה שסידר כאן על דרך המשנה [אבות פ"ה מכ"א] בן חמש שנים למקרא בן עשר שנים למשנה בן חמש עשרה לגמרא. ורצה לומר כי עד חמש שנים יכיר האותיות והנקודות. וכדאיתא במדרש (עיין תנחומא קדושים סימן יד) פסוק כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וגו', בפריה של תורה הכתוב מדבר כמו שנאמר נוצר תאנה יאכל פריה. והעץ הוא הולד וביאת הארץ יציאותו לאויר העולם. ואמר שכל שלש שנים ערלה ובשנה הרביעית קדש הלולים כלומר הקדישהו לי״י ללמדו אותיות. ובשנה החמישית להוסיף לכם תבואתו שיהיו מוסיפין בלמודו ויכניסוהו למקרא ממש עד שכאשר הוא בן חמש שנים, אז יתחיל הוא לקרות מקרא ויתמיד במקרא עד שיהיה בן עשר. הרי שיש לו חמש שנים שיעסוק במקרא עד שיהיה בקי במקרא בחסרות וביתרות בדקדוק האותיות בעתיד בעבר בהווה, כי כל זה נכנס בכלל מקרא. ואחר אשר הוא בן עשר יתחיל במשנה ויתמיד בה עד שיהיה בן חמש עשרה לשנותם על פה כי דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב. ומבן חמש עשרה עד עשרים יעסוק בגמרא. הרי חמש שנים לכל לימוד, כי בהיות שאמרו חז״ל (חולין כד, א) כל תלמיד שאינו רואה סימן ברכה בלימודו בחמש שנים שוב אינו רואה, על כן חק וזמן נתן לאדם שלא ישנה את תפקידו בכל לימוד ולימוד חמש שנים:
מעשה רקח
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
נשא את ראש וגו'. מְנֵה מֵהֶם אֶת הָרְאוּיִין לַעֲבוֹדַת מַשָּׂא, וְהֵם מִבֶּן שְׁלֹשִׁים וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה, וְהַפָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים לֹא נִתְמַלֵּא כֹחוֹ, מִכָּאן אָמְרוּ (אבות פ"ה) "בֶּן שְׁלֹשִׁים לַכֹּחַ", וְהַיּוֹתֵר עַל בֶּן חֲמִשִּׁים כֹּחוֹ מַכְחִישׁ מֵעַתָּה: