מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז) לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. יְמֵי חַיֶּיךָ, הַיָּמִים. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יְמֵי חַיֶּיךָ, הָעוֹלָם הַזֶּה. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ:
On rappelle dans la prière du soir la sortie d’Egypte R. Eléazar ben-Azariâ dit: Je suis presque un septuagénaire, et je n’ai pu parvenir à faire réciter au soir la section contenant la Sortie d’Egypte, que lorsque Ben-Zoma l’eut déduite de ces paroles (Dt 16, 2): Souviens-toi de l’instant où tu es sorti du pays d’Egypte, tous les jours de ta vie. Les jours de ta vie représentent le jour (en général); l’addition du mot tous indique aussi les nuits. Selon les Sages, les jours de ta vie représentent la vie actuelle, et le mot tous comprend les jours du Messie.