בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בָּעֶרֶב כָּל אָדָם יַטּוּ וְיִקְרְאוּ, וּבַבֹּקֶר יַעַמְדוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו) וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כָּל אָדָם קוֹרֵא כְדַרְכּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ, בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִים, וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן, אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ, וְהִטֵּתִי לִקְרוֹת, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי, וְסִכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלִּסְטִים. אָמְרוּ לוֹ, כְּדַי הָיִיתָ לָחוּב בְּעַצְמְךָ, שֶׁעָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל:
L’école de Shammaï dit: Le soir, chacun doit se coucher pour faire cette lecture, et le matin se tenir pour cela debout, car il est écrit (Dt 6, 7): en te couchant et en te levant. L’école d’Hillel dit: Chacun lit à volonté, quelle que soit sa position, puisqu’il est dit (ibid): En parcourant la route. Pourquoi est-il dit alors: En te couchant et en te levant? Cela signifie: Au moment où les hommes se couchent et lorsqu’ils se lèvent. Je me suis trouvé en route, dit R. Tarphon; et, m’étant penché pour faire la lecture, selon l’avis de Shammaï, j’ai couru le danger d’être pris par les brigands (ne les ayant pas vus à temps): tu mériterais d’être en danger, lui fut-il répondu, pour n’avoir pas suivi l’opinion de Hillel.