Sotah 9

עֶגְלָה עֲרוּפָה, בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא) כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה וְגוֹ' וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ, שְׁלשָׁה מִבֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הָיוּ יוֹצְאִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר זְקֵנֶיךָ, שְׁנַיִם, וְשֹׁפְטֶיךָ, שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד:

[Die Erklärung über] die Färse, deren Hals gebrochen werden soll, muss in der heiligen Sprache sein; wie es heißt: „Wenn eine Leiche gefunden wird, die auf dem Land getötet wurde. . . dann werden deine Ältesten und Richter ausgehen “(5. Mose 21: 1-2) - drei gingen früher vom Obersten Gerichtshof in Jerusalem aus. Rabbi Yehudah sagt: Fünf, wie es heißt: "Deine Ältesten"—zwei, "und deine Richter"—zwei, und es kann kein Gericht mit einer geraden Zahl geben, also fügen sie noch eines hinzu.

נִמְצָא טָמוּן בְּגַל, אוֹ תָלוּי בְּאִילָן, אוֹ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, לֹא הָיוּ עוֹרְפִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) בָּאֲדָמָה, וְלֹא טָמוּן בְּגַל. נֹפֵל, וְלֹא תָלוּי בְּאִילָן. בַּשָּׂדֶה, וְלֹא צָף עַל פְּנֵי הַמָּיִם. נִמְצָא סָמוּךְ לַסְּפָר, אוֹ לְעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים, אוֹ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין, לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מֵעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין. נִמְצָא מְכֻוָּן בֵּין שְׁתֵּי עֲיָרוֹת, שְׁתֵּיהֶן מְבִיאוֹת שְׁתֵּי עֲגָלוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְאֵין יְרוּשָׁלַיִם מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה:

Wenn [die Leiche] unter einem Steinhaufen begraben gefunden wurde oder an einem Baum hing oder auf der Wasseroberfläche schwebte, würden sie [die Färse nicht brechen's Hals], wie es heißt: "In der Erde" —und nicht unter einem Steinhaufen begraben, "gefallen", nicht an einem Baum hängend; "In einem Feld"—und nicht auf der Wasseroberfläche schwimmen. Wenn es in der Nähe der Grenze gefunden würde oder eine Stadt, deren Mehrheit die Einwohner Nichtjuden waren, oder eine Stadt, in der es kein Gericht gibt, würden sie [den Färsenhals] nicht brechen. Sie messen nur die Entfernung von einer Stadt, in der es ein Gericht gibt. Wenn [die Leiche] genau zwischen zwei Städten gefunden würde, würden beide zwei Färsen [zwischen sich] bringen, die Worte von Rabbi Eliezer; Und Jerusalem bringt keine Färse, deren Hals gebrochen werden soll.

נִמְצָא רֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד וְגוּפוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, מוֹלִיכִין הָרֹאשׁ אֵצֶל הַגּוּף, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הַגּוּף אֵצֶל הָרֹאשׁ:

Wenn der Kopf an einem Ort und der Körper an einem anderen Ort gefunden wurde, bringen sie den Kopf zum Körper, die Worte von Rabbi Eliezer. Rabbi Akiva sagt: [Sie bringen] den Körper zum Kopf.

מֵאַיִן הָיוּ מוֹדְדִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִטִּבּוּרוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מֵחָטְמוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, מִמְּקוֹם שֶׁנַּעֲשֶׂה חָלָל, מִצַּוָּארוֹ:

An welchem ​​Teil messen sie? Rabbi Eliezer sagt: vom Nabel. Rabbi Akiva sagt: aus der Nase. Rabbi Eliezer ben Yaakov sagt: von dem Ort, an dem er getötet wurde, vom Hals.

נִפְטְרוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם וְהָלְכוּ לָהֶן. זִקְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר מְבִיאִין עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל (שם), וְאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ, וּמוֹרִידִין אוֹתָהּ לְנַחַל אֵיתָן. וְאֵיתָן כְּמַשְׁמָעוֹ, קָשֶׁה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֵיתָן, כָּשֵׁר. וְעוֹרְפִין אוֹתָהּ בְּקוֹפִיץ מֵאֲחוֹרֶיהָ. וּמְקוֹמָהּ אָסוּר מִלִּזְרֹעַ וּמִלַּעֲבֹד, וּמֻתָּר לִסְרֹק שָׁם פִּשְׁתָּן וּלְנַקֵּר שָׁם אֲבָנִים:

Die Ältesten von Jerusalem gingen und gingen weg. Die Ältesten dieser Stadt bringen „eine Färse, die nie gearbeitet wurde, die nie gejocht wurde“ (5. Mose 21: 3). Und ein Makel disqualifiziert es nicht. Sie bringen es auf ein hartes (eitanisches) Wadi—" Eitan " wird im wörtlichen Sinne von "hart" verstanden. Auch wenn es nicht "schwer" ist, ist es gültig. Sie brechen sich mit einem Beil von hinten den Hals. Und sein Platz darf niemals gesät oder bestellt werden, aber es ist erlaubt, dort Flachs zu kämmen und dort Steine ​​zu meißeln.

זִקְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר רוֹחֲצִין אֶת יְדֵיהֶן בַּמַּיִם בִּמְקוֹם עֲרִיפָה שֶׁל עֶגְלָה, וְאוֹמְרִים, (שם) יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכֻה אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ. וְכִי עַל דַּעְתֵּנוּ עָלְתָה, שֶׁזִּקְנֵי בֵית דִּין שׁוֹפְכֵי דָמִים הֵן, אֶלָּא שֶׁלֹּא בָא לְיָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ בְלֹא מָזוֹן, וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ בְלֹא לְוָיָה. וְהַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים, (שם) כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה' וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. לֹא הָיוּ צְרִיכִים לוֹמַר (שם) וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם, אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשַּׂרְתָּן, אֵימָתַי שֶׁתַּעֲשׂוּ כָּכָה, הַדָּם מִתְכַּפֵּר לָהֶם:

Die Ältesten dieser Stadt waschen ihre Hände an der Stelle, an der der Färsenhals gebrochen war, mit Wasser und sagen: „Unsere Hände haben dieses Blut nicht vergossen und unsere Augen haben es auch nicht gesehen“ (5. Mose 21: 7). Aber haben wir wirklich gedacht, dass die Ältesten des Hofes Blutvergießen sind? Vielmehr kam er nicht zu uns und wir entließen ihn, ohne ihn mit Essen zu versorgen, und wir sahen ihn nicht und ließen ihn ohne Begleitung gehen. Dann rufen die Priester aus: „Absolut, Herr, dein Volk Israel, das du erlöst hast, und lass keine Schuld für das Blut der Unschuldigen unter deinem Volk Israel bleiben“ (Vers 8). Sie mussten nicht sagen: "Und sie werden von Blutschuld befreit" (ebd.), Sondern der Heilige Geist verkündet ihnen: "Wenn du auf diese Weise handelst, wird dir das Blut vergeben."

נִמְצָא הַהוֹרֵג עַד שֶׁלֹּא נֶעֶרְפָה הָעֶגְלָה, תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָעֵדֶר. מִשֶּׁנֶּעֶרְפָה הָעֶגְלָה, תִּקָּבֵר בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁעַל סָפֵק בָּאתָה מִתְּחִלָּתָהּ, כִּפְּרָה סְפֵקָהּ וְהָלְכָה לָהּ. נֶעֶרְפָה הָעֶגְלָה וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג, הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג:

Wenn der Mörder vor der Färse entdeckt wurde's Hals war gebrochen, er geht frei und weidet mit der Herde; Aber wenn nach der Färse's Hals war gebrochen, er ist an dieser Stelle begraben, weil er von Anfang an im Zusammenhang mit einer Zweifelsfrage dorthin kam und für den Zweifel gesühnt wurde, der jetzt weg ist. Wenn die Färse'Der Hals war gebrochen und danach wird der Mörder entdeckt, siehe, er wird hingerichtet.

עֵד אֶחָד אוֹמֵר רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג, וְעֵד אֶחָד אוֹמֵר לֹא רָאִיתָ, אִשָּׁה אוֹמֶרֶת רָאִיתִי וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת לֹא רָאִית, הָיוּ עוֹרְפִין. עֵד אֶחָד אוֹמֵר רָאִיתִי, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא רָאִיתָ, הָיוּ עוֹרְפִין. שְׁנַיִם אוֹמְרִים רָאִינוּ וְאֶחָד אוֹמֵר לָהֶן לֹא רְאִיתֶם, לֹא הָיוּ עוֹרְפִין:

Ein Zeuge sagt "Ich habe den Mörder gesehen" und ein Zeuge sagt "Sie haben ihn nicht gesehen"; oder eine Frau sagt "Ich habe ihn gesehen" und eine andere Frau sagt "Du hast ihn nicht gesehen", sie brechen ihm den Hals. Wenn ein Zeuge sagt "Ich habe ihn gesehen" und zwei sagen "Du hast ihn nicht gesehen", brechen sie ihm den Hals. Wenn zwei sagen "Wir haben ihn gesehen" und einer zu ihnen sagt "Du hast ihn nicht gesehen", brechen sie ihm nicht den Hals.

מִשֶּׁרַבּוּ הָרַצְחָנִים, בָּטְלָה עֶגְלָה עֲרוּפָה, מִשֶּׁבָּא אֶלִיעֶזֶר בֶּן דִּינַאי, וּתְחִינָה בֶּן פְּרִישָׁה הָיָה נִקְרָא, חָזְרוּ לִקְרוֹתוֹ בֶּן הָרַצְחָן. מִשֶּׁרַבּוּ הַמְנָאֲפִים, פָּסְקוּ הַמַּיִם הַמָּרִים, וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הִפְסִיקָן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד) לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה כִּי הֵם וְגוֹ'. מִשֶּׁמֵּת יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם, בָּטְלוּ הָאֶשְׁכּוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז) אֵין אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכֹל בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי:

Als sich die Mörder vermehrten, brach die Zeremonie eine Färse's Hals hörte auf. Von der Zeit an, als Eliezer ben Dinai kam, wurde er auch Tehinah ben Perisha genannt und später in „Sohn des Mörders“ umbenannt. Als sich die Ehebrecher vermehrten, hörte die Zeremonie des bitteren Wassers auf und es war Rabban Yohanan ben Zakkai, der sie abbrach, wie es heißt: „Ich werde weder ihre Töchter wegen Unzucht noch ihre Schwiegertöchter wegen Ehebruchs für sie bestrafen sich selbst [mit Huren zur Seite drehen und mit Prostituierten opfern] “(Hosea 4:14). Als Yose ben Yoezer von Zeredah und Yose ben Yohanan von Jerusalem starben, hörten die Weintrauben auf, wie gesagt wird: „Es gibt keine Weintraube zu essen; keine reife Feige, die ich mir wünschen könnte [Die Frommen sind aus dem Land verschwunden, keine Aufrechten sind unter den Menschen zurückgeblieben] “(Micha 7: 1-2).

יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל הֶעֱבִיר הוֹדָיַת הַמַּעֲשֵׂר. אַף הוּא בִטֵּל אֶת הַמְעוֹרְרִין וְאֶת הַנּוֹקְפִין. עַד יָמָיו הָיָה פַטִּישׁ מַכֶּה בִירוּשָׁלַיִם. וּבְיָמָיו אֵין אָדָם צָרִיךְ לִשְׁאֹל עַל הַדְּמָאי:

Yohanan, der Hohepriester, beendete das Geständnis über den Zehnten. Er stellte auch die Waker und die Klopfer ein. Bis zu seinen Tagen schlug der Hammer in Jerusalem, und zu seiner Zeit bestand keine Notwendigkeit, sich nach zweifelhaft zehnten Produkten zu erkundigen.

מִשֶּׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִין, בָּטְלָה הַשִּׁיר מִבֵּית הַמִּשְׁתָּאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כד) בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן וְגוֹ':

Als der Sanhedrin aufhörte, hörte das Lied von den Orten des Schlemmens auf, wie gesagt wird: „Sie trinken ihren Wein ohne Lied“ (Jesaja 24: 9).

מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים, בָּטְלוּ אוּרִים וְתֻמִּים. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בָּטַל הַשָּׁמִיר וְנֹפֶת צוּפִים, וּפָסְקוּ אַנְשֵׁי אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב) הוֹשִׁיעָה ה' כִּי גָמַר חָסִיד וְגוֹ'. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֵין יוֹם שֶׁאֵין בּוֹ קְלָלָה, וְלֹא יָרַד הַטַּל לִבְרָכָה, וְנִטַּל טַעַם הַפֵּרוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף נִטַּל שֹׁמֶן הַפֵּרוֹת:

Als die ehemaligen Propheten starben, hörten die Urim und Thummim auf. Als der Tempel zerstört wurde, hörten Shamir und Nopheth Zufim auf. Und die Menschen des Glaubens hörten auf, wie es heißt: „Hilfe, o Herr, denn die Gläubigen sind nicht mehr“ (Psalm 12: 2). Rabban Shimon ben Gamaliel sagte im Namen von Rabbi Yehoshua: Von dem Tag an, an dem der Tempel zerstört wurde, gibt es keinen Tag ohne Fluch, der Tau ist nicht für einen Segen herabgestiegen, und der Geschmack ist von den Produkten abgewichen. Rabbi Yose sagt: Die Fettigkeit wurde auch von den Produkten entfernt.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, הַטָּהֳרָה נָטְלָה אֶת הַטַּעַם וְאֶת הָרֵיחַ. הַמַּעַשְׂרוֹת נָטְלוּ אֶת שֹׁמֶן הַדָּגָן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הַזְּנוּת וְהַכְּשָׁפִים כִּלּוּ אֶת הַכֹּל:

Rabbi Shimon ben Elazar sagt: [die Einstellung der Einhaltung der] Reinheitsgesetze hat Geschmack und Geruch beseitigt, [die Einstellung der Beobachtung] des Zehnten hat die Fettigkeit des Getreides beseitigt. Aber die Weisen sagen: Zügellosigkeit und Zauberei haben alles zerstört.

בַּפֻּלְמוֹס שֶׁל אַסְפַּסְיָנוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת חֲתָנִים, וְעַל הָאֵרוּס. בַּפֻּלְמוֹס שֶׁל טִיטוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת כַּלּוֹת, וְשֶׁלֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְוָנִית. בַּפֻּלְמוֹס הָאַחֲרוֹן גָּזְרוּ שֶׁלֹּא תֵצֵא הַכַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר, וְרַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּ שֶׁתֵּצֵא הַכַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר:

Während des Krieges mit Vespasian verfügten sie gegen Kronen, die von Bräutigamen getragen wurden, und gegen die Glocke. Während des Krieges mit Quietus verfügten sie gegen Kronen, die von Bräuten getragen wurden, und dass niemand ihrem Kind Griechisch beibringen sollte. Während des letzten Krieges verfügten sie, dass eine Braut nicht in einer Sänfte in der Stadt ausgehen sollte, aber unsere Rabbiner verfügten, dass eine Braut in einer Sänfte in der Stadt ausgehen darf.

מִשֶּׁמֵּת רַבִּי מֵאִיר, בָּטְלוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלִים. מִשֶּׁמֵּת בֶּן עַזַּאי, בָּטְלוּ הַשַּׁקְדָּנִים. מִשֶּׁמֵּת בֶּן זוֹמָא, בָּטְלוּ הַדַּרְשָׁנִים. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, פָּסְקָה טוֹבָה מִן הָעוֹלָם. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, בָּא גוֹבַי וְרַבּוּ צָרוֹת. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, פָּסַק הָעשֶׁר מִן הַחֲכָמִים. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי עֲקִיבָא, בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, בָּטְלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי יוֹסֵי קַטְנוּתָא, פָּסְקוּ חֲסִידִים. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קַטְנוּתָא, שֶׁהָיָה קַטְנוּתָן שֶׁל חֲסִידִים. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, בָּטַל זִיו הַחָכְמָה. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן, בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה וּמֵתָה טָהֳרָה וּפְרִישׁוּת. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן פָּאבִי, בָּטַל זִיו הַכְּהֻנָּה. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי, בָּטְלָה עֲנָוָה וְיִרְאַת חֵטְא. רַבִּי פִנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר, מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בּוֹשׁוּ חֲבֵרִים וּבְנֵי חוֹרִין, וְחָפוּ רֹאשָׁם, וְנִדַּלְדְּלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, וְגָבְרוּ בַעֲלֵי זְרוֹעַ וּבַעֲלֵי לָשׁוֹן, וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ, וְאֵין שׁוֹאֵל, עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר, מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שָׁרוּ חַכִּימַיָּא לְמֶהֱוֵי כְסָפְרַיָּא, וְסָפְרַיָּא כְּחַזָּנָא, וְחַזָּנָא כְּעַמָּא דְאַרְעָא, וְעַמָּא דְאַרְעָא אָזְלָא וְדַלְדְּלָה, וְאֵין מְבַקֵּשׁ, עַל מִי יֵשׁ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם. בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא חֻצְפָּא יִסְגֵּא, וְיֹקֶר יַאֲמִיר, הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר, וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת, וְאֵין תּוֹכֵחָה, בֵּית וַעַד יִהְיֶה לִזְנוּת, וְהַגָּלִיל יֶחֱרַב, וְהַגַּבְלָן יִשּׁוֹם, וְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנָּנוּ, וְחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח, וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֲסוּ, וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעְדֶּרֶת. נְעָרִים פְּנֵי זְקֵנִים יַלְבִּינוּ, זְקֵנִים יַעַמְדוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים. (מיכה ז) בֵּן מְנַבֵּל אָב, בַּת קָמָה בְאִמָּהּ, כַּלָּה בַּחֲמֹתָהּ, אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב, הַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ מֵאָבִיו. וְעַל מִי יֵשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם. רַבִּי פִנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר, זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת, וּנְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֳרָה, וְטָהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי פְרִישׁוּת, וּפְרִישׁוּת מְבִיאָה לִידֵי קְדֻשָּׁה, וּקְדֻשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה, וַעֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא, וְיִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת, וַחֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְחִיַּת הַמֵּתִים, וּתְחִיַּת הַמֵּתִים בָּא עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, אָמֵן:

Als Rabbi Meir starb, hörten die Komponisten der Fabeln auf. Als Ben Azzai starb, hörten die fleißigen Schüler [der Tora] auf. Als Ben Zoma starb, hörten die Exponenten auf. Als Rabbi Yehoshua starb, hörte die Güte von der Welt auf. Als Rabban Shimon ben Gamaliel starb, kamen Heuschrecken und die Probleme nahmen zu. Als Rabbi Elazar ben Azaryah starb, hörten die Weisen auf, reich zu sein. Als Rabbi Akiba starb, hörte die Herrlichkeit der Tora auf. Als Rabbi Hanina ben Dosa starb, hörten Männer mit wundersamen Taten auf. Als Rabbi Yose Katnuta starb, hörten die frommen Männer (hasidim) auf—und warum hieß er Katnuta? Weil er der jüngste der frommen Männer war. Als Rabban Yohanan ben Zakkai starb, hörte der Glanz der Weisheit auf. Als Rabban Gamaliel der Ältere starb, hörte die Herrlichkeit der Thora auf und Reinheit und Getrenntheit gingen zugrunde. Als Rabbi Ishmael ben Fabi starb, starb die Pracht des Priestertums. Als Rabbi starb, hörten Demut und Angst vor Sünde auf. Rabbi Phineas ben Yair sagt: Als der Tempel zerstört wurde, schämten sich Gelehrte und Freiwillige und bedeckten ihren Kopf, Männer mit wundersamen Taten wurden ignoriert und gewalttätige Männer und große Redner wurden mächtig. Und niemand erklärt, niemand sucht und niemand fragt. Von wem sollen wir abhängen? Auf unseren Vater, der im Himmel ist. Rabbi Elieser der Große sagt: Von dem Tag an, an dem der Tempel zerstört wurde, wurden die Weisen wie Schriftgelehrte, Schriftgelehrte wie Synagogenbegleiter, Synagogenbegleiter wie gewöhnliche Menschen, und die einfachen Leute wurden immer schlechter. Und niemand sucht. Von wem sollen wir abhängen? Auf unseren Vater, der im Himmel ist. In den Fußstapfen des Messias wird die Unverschämtheit (Hutzpah) zunehmen und die Lebenshaltungskosten werden stark steigen; die Rebe wird ihre Früchte bringen, aber Wein wird teuer sein; Die Regierung wird sich der Häresie zuwenden, und es wird niemanden geben, der zurechtgewiesen werden kann. Der Treffpunkt [der Gelehrten] wird für Zügellosigkeit genutzt. Galiläa wird zerstört, der Gablan wird verwüstet, und die Bewohner an der Grenze werden von Ort zu Ort betteln, ohne dass jemand Mitleid mit ihnen hat. Die Weisheit der Gelehrten wird verrotten, die Angst vor der Sünde wird verachtet und die Wahrheit wird fehlen. Jugendliche werden alte Männer beschämen, die alten werden vor den Jungen aufstehen: „Für den Sohn verschmäht der Vater, die Tochter erhebt sich gegen die Mutter, die Schwiegertochter gegen die Schwiegermutter—ein Mann'Sein eigener Haushalt sind seine Feinde “(Micha 7: 6). Das Gesicht der Generation wird wie das Gesicht eines Hundes sein, ein Sohn wird sich vor seinem Vater nicht schämen. Von wem sollen wir abhängen? Auf unseren Vater, der im Himmel ist. R. Pinchas ben Yair sagt: Schnelligkeit führt zu Sauberkeit, Sauberkeit führt zu Reinheit, Reinheit führt zu Trennung, Trennung führt zu Heiligkeit, Heiligkeit führt zu Demut, Demut führt zu Angst vor Sünde, Angst vor Sünde führt zu Frömmigkeit, Frömmigkeit führt zu Heiliger Geist. Und der Heilige Geist führt zur Wiederbelebung der Toten, und die Wiederbelebung der Toten führt zum Kommen Elias, möge er für immer in Erinnerung bleiben, Amen.