Sotah 1

Kapitel 1

א הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מְקַנֵּא לָהּ עַל פִּי שְׁנַיִם, וּמַשְׁקָהּ עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, מְקַנֵּא לָהּ עַל פִּי שְׁנַיִם וּמַשְׁקָהּ עַל פִּי שְׁנָיִם:

1 Wenn jemand seine Frau verwarnt, so verwarne er sie, wie R. Elie͑zer sagt, vor zwei Zeugen und lasse sie trinken auf Grund eines Zeugen oder eigener Wahrnehmung. R. Jehošua͑ sagt, er verwarne sie vor zwei Zeugen und lasse sie trinken auf Grund zweier Zeugen.

ב כֵּיצַד מְקַנֵּא לָהּ. אָמַר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם, אַל תְּדַבְּרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי, וְדִבְּרָה עִמּוֹ, עֲדַיִן הִיא מֻתֶּרֶת לְבֵיתָהּ וּמֻתֶּרֶת לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה. נִכְנְסָה עִמּוֹ לְבֵית הַסֵּתֶר וְשָׁהֲתָה עִמּוֹ כְדֵי טֻמְאָה, אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ וַאֲסוּרָה לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה. וְאִם מֵת, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבָּמֶת:

2 Wie verwarnt er sie? Wenn er ihr vor zwei Zeugen gesagt hat, daß sie mit jenem Manne nicht spreche, und sie mit ihm gesprochen hat, so ist sie ihrem Manne noch erlaubt, auch darf sie Hebe essen. Ging sie mit ihm in einen verborgenen Raum und verweilte da die Dauer einer Verunreinigung , so ist sie ihrem Manne verboten, auch darf sie keine Hebe essen. Stirbt er, so ist an ihr die Ḥaliça und nicht die Schwagerehe zu vollziehen.

ג וְאֵלּוּ אֲסוּרוֹת מִלֶּאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, הָאוֹמֶרֶת טְמֵאָה אֲנִי לְךָ, וְשֶׁבָּאוּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵאָה, וְהָאוֹמֶרֶת אֵינִי שׁוֹתָה, וְשֶׁבַּעְלָהּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ, וְשֶׁבַּעְלָהּ בָּא עָלֶיהָ בַדֶּרֶךְ. כֵּיצַד עוֹשֶׂה לָהּ, מוֹלִיכָהּ לְבֵית דִּין שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וּמוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁמָּא יָבֹא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בַּעְלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ:

3 Folgende dürfen keine Hebe essen: die sagt! sie sei für ihn unrein, über die Zeugen bekunden, daß sie sich verunreinigt habe, die sagt, sie wolle nicht trinken, die ihr Mann nicht trinken lassen will, und die ihr Mann unterwegs beschlafen hat. Wie verfährt er bot ihr? Er bringt sie zum Gerichte des betreffenden Ortes, wo man ihm zwei Schriftgelehrte mitgibt, damit er ihr nicht unterwegs beiwohne. R. Jehuda sagt, ihr Mann ist inbezug auf sie vertrauenswürdig.

ד הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, וּמְאַיְּמִין עָלֶיהָ כְדֶרֶךְ שֶׁמְּאַיְּמִין עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת. וְאוֹמְרִים לָהּ, בִּתִּי, הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה, הַרְבֵּה שְׁכֵנִים הָרָעִים עוֹשִׂים. עֲשִׂי לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא יִמָּחֶה עַל הַמָּיִם. וְאוֹמְרִים לְפָנֶיהָ דְּבָרִים שֶׁאֵינָהּ כְּדַאי לְשׁוֹמְעָן, הִיא וְכָל מִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ:

4 Man führt sie vor das hohe Gericht in Jerušalem, und da schüchtert man sie ein, wie man Zeugen in Todesstrafsachen einschüchtert. Man spricht zu ihr: Meine Tochter, viel tut der Wein, viel tut das Scherzen, viel tut die Jugend, viel tun böse Nachbarn. Tu es doch um seines großen Namens willen, der in Heiligkeit geschrieben worden ist, daß er nicht durch das Fluchwasser verwischt werde. Man trägt ihr Dinge vor, die zu hören sie und ihr ganzes väterliches Haus nicht würdig ist.

ה אִם אָמְרָה טְמֵאָה אָנִי, שׁוֹבֶרֶת כְּתֻבָּתָהּ וְיוֹצֵאת. וְאִם אָמְרָה טְהוֹרָה אָנִי, מַעֲלִין אוֹתָהּ לְשַׁעַר הַמִּזְרָח שֶׁעַל פֶּתַח שַׁעַר נִקָּנוֹר, שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת, וּמְטַהֲרִין אֶת הַיּוֹלְדוֹת, וּמְטַהֲרִין אֶת הַמְּצֹרָעִים. וְכֹהֵן אוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ, אִם נִקְרְעוּ נִקְרָעוּ, אִם נִפְרְמוּ נִפְרָמוּ, עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבָּהּ, וְסוֹתֵר אֶת שְׂעָרָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיָה לִבָּהּ נָאֶה, לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ. וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה, לֹא הָיָה סוֹתְרוֹ:

5 Sagt sie, sie sei unrein, so quittiert sie ihre Morgengabe und geht leer aus; Sagt Sie Aber, Sie Sei Rein, So Bringt Man Sie Nach Dem Osttore an der Pforte des Nikanortores. Da ließ man die Ehebruchsverdächtigten trinken und reinigte man die Wöchnerinnen und die Aussätzigen. Der Priester erfaßt sie am Gewände, wenn es zerreißt, so ist nichts dabei, wenn es sich auftrennt, so ist nichts dabei, sodaß er ihr den Busen entblößt, und löst ihr das Haar auf. R. Jehuda sagt, wenn sie einen schönen Busen hat, entblöße er ihn nicht, und wenn sie schönes Haar hat, so löse er es nicht auf.

ו הָיְתָה מִתְכַּסָּה בִלְבָנִים, מְכַסָּהּ בִּשְׁחוֹרִים. הָיוּ עָלֶיהָ כְלֵי זָהָב וְקַטְלָיאוֹת, נְזָמִים וְטַבָּעוֹת, מַעֲבִירִים מִמֶּנָּה כְּדֵי לְנַוְּלָהּ. וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא חֶבֶל מִצְרִי וְקוֹשְׁרוֹ לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ. וְכָל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּא לִרְאוֹת, חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהֶן. וְכָל הַנָּשִׁים מֻתָּרוֹת לִרְאוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כג) וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה:

6 Ist sie weiß gekleidet, so kleide er sie schwarz, hat sie goldenen Schmuck an, Halskette,Ohrringe, Fingerringe, so nimmt er sie ihr ab, um sie zu verunzieren. Hierauf holt er einen Baststrick und bindet ihn ihr oberhalb der Brüste um. Wer sie anschauen will, komme und schaue sie an, ausgenommen ihre Sklaven und ihre Mägde, weil durch sie ihr Herz ermutigt wird. Alle Frauen dürfen sie anschauen, denn es heißt: alle Frauen sollen sich warnen lassen und nicht wie ihr Unzucht treiben.

ז בַּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ. הִיא קִשְּׁטָה אֶת עַצְמָהּ לַעֲבֵרָה, הַמָּקוֹם נִוְּלָהּ. הִיא גִלְּתָה אֶת עַצְמָהּ לַעֲבֵרָה, הַמָּקוֹם גִּלָּה עָלֶיהָ. בַּיָּרֵךְ הִתְחִילָה בָעֲבֵרָה תְחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן, לְפִיכָךְ תִּלְקֶה הַיָּרֵךְ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן. וּשְׁאָר כָּל הַגּוּף לֹא פָלֵט:

7 Mit dem Masse, mit dem ein Mensch misst, misst man ihm. Sie hat sich zur Sünde geputzt, daher hat Gott sie verunziert; sie hat sich zur Sünde entblößt, daher hat Gott sie bloßgestellt; sie hat die Sünde mit der Hüfte begonnen und mit dem Bauche fortgesetzt, daher wird zuerst die Hüfte und nachher der Bauch Geschlagen, und der ganze übrige Körper entgeht dem nicht.

ח שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו, לְפִיכָךְ נִקְּרוּ פְלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים טז) וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו. אַבְשָׁלוֹם נִתְגָּאָה בִשְׂעָרוֹ, לְפִיכָךְ נִתְלָה בִשְׂעָרוֹ. וּלְפִי שֶׁבָּא עַל עֶשֶׂר פִּילַגְשֵׁי אָבִיו, לְפִיכָךְ נִתְּנוּ בוֹ עֶשֶׂר לוֹנְבִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יח) וַיָּסֹבּוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים נֹשְׂאֵי כְּלֵי יוֹאָב. וּלְפִי שֶׁגָּנַב שְׁלשָׁה לְבָבוֹת, לֵב אָבִיו, וְלֵב בֵּית דִּין, וְלֵב יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם טו) וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ נִתְקְעוּ בוֹ שְׁלשָׁה שְׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יח) וַיִּקַּח שְׁלשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם:

8 Šimšon folgte seinen Augen, daher stachen ihm die Pelištim die Augen aus, wie es heißt: da ergriffen ihn die Pelištim und stachen ihm die Augen aus. Abšalom war stolz auf sein Haar, daher blieb er an seinem Haare hängen. Und weil er die zehn Kebsweiber seines Vaters beschlief, stieß man ihm zehn Lanzen in den Leib, wie es heißt: da umgaben ihn zehn Männer, Waffenträger Joabs. Und weil er drei Herzen stahl, das Herz seines Vaters, das Herz des Gerichtes und das Herz Jisraéls, wie es heißt: da stahl Abšalom das Herz der Männer Jisraéls, wurden ihm drei Spieße ins Herz gestoßen, wie es heißt: er nahm drei Spieße in die Hand und stieß sie Abšalom ins Herz. Ebenso hinsichtlich des Guten.

ט וְכֵן לְעִנְיַן הַטּוֹבָה. מִרְיָם הִמְתִּינָה לְמשֶׁה שָׁעָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב) וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק, לְפִיכָךְ נִתְעַכְּבוּ לָהּ יִשְׂרָאֵל שִׁבְעָה יָמִים בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב) וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם. יוֹסֵף זָכָה לִקְבֹּר אֶת אָבִיו, וְאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית נ) וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו, וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים. מִי לָנוּ גָדוֹל מִיּוֹסֵף, שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא משֶׁה. משֶׁה זָכָה בְעַצְמוֹת יוֹסֵף, וְאֵין בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג) וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ. מִי גָדוֹל מִמּשֶׁה, שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לד) וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְא. לֹא עַל משֶׁה בִלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא עַל כָּל הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נח) וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ:

9 Mirjam wartete eine Weile für Moše, wie es heißt: seine Schwester stellte sich von fern, daher warteten die Jisraéliten in der Wüste sieben Tage auf sie, wie es heißt: das Volk aber zog nicht weiter, bis Mirjam wieder aufgenommen war. Joseph war es beschieden, seinen Vater zu begraben, und unter seinen Brüdern gab es keinen bedeutenderen als ihn, wie es heißt: da zog Joseph hin, um seinen Vater zu begraben, und es zogen mit ihm Wagen und Reiter, und auch darin gab es keinen bedeutenderen als Joseph, indem kein anderer als Moše selbst sich mit ihm befaßte. Moše waren die Gebeine Josephs beschieden, und in Jisraél gab es keinen bedeutenderen als ihn, wie es heißt: da nahm Moše die Gebeine Josephs mit, und auch darin gab es keinen bedeutenderen als Moše, indem Gott selbst sich mit ihm Befaßte, wie es heißt: und er begrub ihn im Tal. Und nicht von Moše allein sagten sie es, sondern auch von allen anderen Frommen, denn es heißt: deine Gerechtigkeit wird vor dir hergehen, die Herrlichkeit des Herrn deinen Zug beschließen.

Nächstes Kapitel