Pesachim 1

Kapitel 1

א אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר. כָּל מָקוֹם שֶׁאֵין מַכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה. וְלָמָה אָמְרוּ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת בַּמַּרְתֵּף, מָקוֹם שֶׁמַּכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שְׁתֵּי שׁוּרוֹת עַל פְּנֵי כָל הַמַּרְתֵּף. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, שְׁתֵּי שׁוּרוֹת הַחִיצוֹנוֹת שֶׁהֵן הָעֶלְיוֹנוֹת:

1 In der Nacht zum Vierzehnten suche man das Chamesz zusammen beim Scheine eines Lämpchens! Jeder Raum, in welchen man Chamesz nicht bringt, bedarf keiner Durchsuchung. Und warum sagten sie: Zwei Schichten im Weinlager? Sie sind ein Raum, in den man Chamesz bringt. Bet Schammai sagen: Zwei Schichten an den freien Flächen des ganzen Weinlagers; Bet Hillel aber sagen: Die zweiäussersten Schichten, welche die obersten sind.

ב אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא גָרְרָה חֻלְדָּה מִבַּיִת לְבַיִת וּמִמָּקוֹם לְמָקוֹם, דְּאִם כֵּן, מֵחָצֵר לְחָצֵר וּמֵעִיר לְעִיר, אֵין לַדָּבָר סוֹף:

2 Man befürchtet nicht, dass etwa ein Wiesel von einem Hause ins andere Haus, von einem Raum in den andern Raum verschleppt haben könnte; wenn dem so wäre, so hätte — von Hof zu Hof und von Ortschaft zu Ortschaft — die Sache gar kein Ende.

ג רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בּוֹדְקִין אוֹר אַרְבָּעָה עָשָׂר וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר שַׁחֲרִית וּבִשְׁעַת הַבִּעוּר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא בָדַק אוֹר אַרְבָּעָה עָשָׂר, יִבְדֹּק בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. לֹא בָדַק בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, יִבְדֹּק בְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד. לֹא בָדַק בְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד, יִבְדֹּק לְאַחַר הַמּוֹעֵד. וּמַה שֶּׁמְּשַׁיֵּר, יַנִּיחֶנּוּ בְצִנְעָא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא צָרִיךְ בְּדִיקָה אַחֲרָיו:

3 R. Juda sagt: Man suche in der Nacht des Vierzehnten oder am Vierzehnten morgens oder in der Stunde des Wegschaffens Die Weisen aber sagen: Hat man in der Nacht des Vierzehnten nicht gesucht, suche man am Vierzehnten hat man am Vierzehnten nicht gesucht, suche man im Laufe des Festes; hat man im Laufe des Festes nicht gesucht, suche man nach dem Feste. Und was man zurückbehalten will, das lege man in Verwahrung, damit nicht hinterher eine Nachsuchung nötig werde.

ד רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אוֹכְלִין כָּל חָמֵשׁ, וְשׂוֹרְפִין בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אוֹכְלִין כָּל אַרְבַּע, וְתוֹלִין כָּל חָמֵשׁ, וְשׂוֹרְפִין בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ:

4 R. Meïr sagt: Man darf die ganze Fünfte essen, und verbrenne am Anfange der Sechsten. R. Juda sagt: Man darf die ganze Vierte essen, die ganze Fünfte setze man aus und verbrenne am Anfange der Sechsten.

ה וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, שְׁתֵּי חַלּוֹת שֶׁל תּוֹדָה פְסוּלוֹת מֻנָּחוֹת עַל גַּג הָאִצְטַבָּא. כָּל זְמַן שֶׁמֻּנָּחוֹת, כָּל הָעָם אוֹכְלִים. נִטְּלָה אַחַת, תּוֹלִין, לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין. נִטְּלוּ שְׁתֵּיהֶן, הִתְחִילוּ כָל הָעָם שׂוֹרְפִין. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, חֻלִּין נֶאֱכָלִין כָּל אַרְבַּע, וּתְרוּמָה כָּל חָמֵשׁ, וְשׂוֹרְפִין בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ:

5 Ferner sagte R. Juda: Zwei unbrauchbare Dankopferkuchen lagen auf dem Dache des Säulenganges; solange sie lagen, aß alles Volk; wurde die eine fortgenommen, setzte man aus: man aß nicht und man verbrannte nicht; waren beide fortgenommen, fing alles Volk zu verbrennen an. Rabban Gamliel sagt: Ungeweihtes wird die ganze Vierte gegessen, Teruma die ganze Fünfte, und man verbrennt am Anfange der Sechsten.

ו רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, מִימֵיהֶם שֶׁל כֹּהֲנִים לֹא נִמְנְעוּ מִלִּשְׂרֹף אֶת הַבָּשָׂר שֶׁנִּטְמָא בִוְלַד הַטֻּמְאָה עִם הַבָּשָׂר שֶׁנִּטְמָא בְאַב הַטֻּמְאָה, אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹסִיפִין טֻמְאָה עַל טֻמְאָתוֹ. הוֹסִיף רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר, מִימֵיהֶם שֶׁל כֹּהֲנִים לֹא נִמְנְעוּ מִלְּהַדְלִיק אֶת הַשֶּׁמֶן שֶׁנִּפְסַל בִּטְבוּל יוֹם בְּנֵר שֶׁנִּטְמָא בִטְמֵא מֵת, אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹסִיפִין טֻמְאָה עַל טֻמְאָתוֹ:

6 R. Chanina Segan Ha-Kohanim berichtet: Ihr Lebtage haben die Priester kein Bedenken getragen Fleisch zu verbrennen, welches durch übertragene Unreinheit entweiht wurde, zusammen mit solchem Fleische, das durch einen Herd der Unreinheit entweiht wurde, obgleich sie dadurch Unreinheit zu seiner Unreinheit hinzufügen. Noch mehr! R. Akiba berichtet gar: Ihre Lebtage haben die Priester kein Bedenken getragen Öl zu brennen, welches durch einen Tebul-Jom untauglich gemacht worden, in einer Lampe, welche durch einen an einer Leiche Verunreinigten entweiht wurde, obgleich sie dadurch Unreinheit zu seiner Unreinheit hinzufügen.

ז אָמַר רַבִּי מֵאִיר, מִדִּבְרֵיהֶם לָמַדְנוּ, שֶׁשּׂוֹרְפִין תְּרוּמָה טְהוֹרָה עִם הַטְּמֵאָה בְּפֶסַח. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, אֵינָהּ הִיא הַמִּדָּה. וּמוֹדִים רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁשּׂוֹרְפִין זוֹ לְעַצְמָהּ וְזוֹ לְעַצְמָהּ. עַל מַה נֶּחֱלְקוּ, עַל הַתְּלוּיָה וְעַל הַטְּמֵאָה, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תִּשָּׂרֵף זוֹ לְעַצְמָהּ וְזוֹ לְעַצְמָהּ, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, שְׁתֵּיהֶן כְּאֶחָת:

7 Da sagte R. Meïr: Aus ihren Worten lernen wir, dass man reine Teruma zusammen mit unreiner am Pesach verbrennen darf. R. Jose entgegnete ihm aber: Das ist nicht der rechte Schluss, und es stimmen R. Eli‘ezer und R. Josua darin überein, dass man diese besonders und diese besonders verbrennen muss; worüber streiten sie? Über zweifelhafte und unreine; denn R. Eli‘ezer sagt, dass diese besonders und diese besonders verbrannt werde, R. Josua aber sagt: Beide zusammen.

Nächstes Kapitel