Nazir 6

Kapitel 6

א שְׁלשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר, הַטֻּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת וְהַיּוֹצֵא מִן הַגָּפֶן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הָעֲנָבִים כַּזָּיִת. מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה, עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ שָׁרָה פִתּוֹ בְיַיִן וְיֶשׁ בָּהּ כְּדֵי לְצָרֵף כַּזַּיִת, חַיָּב:
1 Dreierlei ist dem Nazir verboten: die Verunreinigung, die Haarschur und die Produkte des Weinstockes. Alle Produkte des Weinstockes werden miteinander vereinigt, und schuldig ist er nur dann, wenn er ein olivengroßes Quantum von den Trauben gegessen hat. Die ursprüngliche Lehre lautete: nur wenn er ein Viertellog Wein getrunken hat. R. A͑qiba sagt, selbst wenn er nur sein Brot in Wein eintaucht, und daran soviel ist, daß ein oliven-grosses Quantum vereinigt werden kann, sei er schuldig
ב וְחַיָּב עַל הַיַּיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל הָעֲנָבִים בִּפְנֵי עַצְמָן, וְעַל הַחַרְצַנִּים בִּפְנֵי עַצְמָן, וְעַל הַזַּגִּים בִּפְנֵי עַצְמָן. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיֹּאכַל שְׁנֵי חַרְצַנִּים וְזַגָּן. אֵלּוּ הֵן חַרְצַנִּים וְאֵלּוּ הֵן זַגִּים, הַחַרְצַנִּים אֵלּוּ הַחִיצוֹנִים, הַזַּגִּים אֵלּוּ הַפְּנִימִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שֶׁלֹּא תִטְעֶה, כְּזוֹג שֶׁל בְּהֵמָה, הַחִיצוֹן זוֹג וְהַפְּנִימִי עִנְבָּל:
2 Er ist schuldig wegen des Weines allein, wegen der Trauben allein, wegen der Kerne allein und wegen der Schlauben allein. R. Elea͑zar b. A͑zarja sagt, er sei nur dann schuldig, wenn er zwei Kerne und eine Schlaube gegessen hat. Folgendes ist unter ḥarçanim und unter Zagim zu verstehen. ḥarçanim ist das Äußere und Zagim ist das Innere – so R. Jehuda. R. Jose sagte: Damit du dich nicht irrst: wie bei der Viehglocke; der äußere Teil heißt Zog und der innere heißt I͑nbal Klöppel.
ג סְתָם נְזִירוּת שְׁלשִׁים יוֹם. גִּלַּח אוֹ שֶׁגִּלְּחוּהוּ לִסְטִים, סוֹתֵר שְׁלשִׁים יוֹם. נָזִיר שֶׁגִּלַּח בֵּין בְּזוּג בֵּין בְּתַעַר אוֹ שֶׁסִּפְסֵף כָּל שֶׁהוּא, חַיָּב. נָזִיר חוֹפֵף וּמְפַסְפֵּס, אֲבָל לֹא סוֹרֵק. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, לֹא יָחוֹף בַּאֲדָמָה, מִפְּנֵי שֶׁמַּשֶּׁרֶת אֶת הַשֵּׂעָר:
3 Das unbestimmte Nazirat dauert dreißig Tage. Hat er sich geschoren oder haben Gewalttäter ihn geschoren, so sind dreißig Tage hinfällig. Wenn ein Nazir sich geschoren, einerlei ob mit einer Schere oder einem Schermesser, oder das Haar etwas gezwickt hat, so ist er schuldig. Der Nazir darf das Haar reiben und schlichten, nicht aber kämmen. R. Jišma͑él sagt, er dürfe sich den Kopf nicht mit Ton reiben, weil dies das Haar ausfallen macht.
ד נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה יַיִן כָּל הַיּוֹם, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אֶחָת. אָמְרוּ לוֹ אַל תִּשְׁתֶּה אַל תִּשְׁתֶּה, וְהוּא שׁוֹתֶה, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. הָיָה מְגַלֵּחַ כָּל הַיּוֹם, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אֶחָת. אָמְרוּ לוֹ אַל תְּגַלֵּחַ אַל תְּגַלֵּחַ, וְהוּא מְגַלֵּחַ, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. הָיָה מִטַּמֵּא לְמֵתִים כָּל הַיּוֹם, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אֶחָת. אָמְרוּ לוֹ אַל תִּטַּמָּא אַל תִּטַּמָּא, וְהוּא מִטַּמֵּא, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת:
4 Wenn ein Nazir den ganzen Tag Wein getrunken hat, so ist er nur einmal schuldig; wenn man ihm aber wiederholt gesagt hat, daß er nicht trinke, und er trotzdem getrunken hat, so ist er wegen jedes Males schuldig. Wenn er sich den ganzen Tag geschoren hat, so ist er nur einmal schuldig; wenn man ihm aber wiederholt gesagt hat, daß er sich nicht schere, und er sich trotzdem geschoren hat, so ist er wegen jedes Males schuldig. Wenn er sich den ganzen Tag an Toten verunreinigt hat, so ist er nur einmal schuldig; wenn man ihm aber wiederholt gesagt hat, daß er sich nicht verunreinige, und er sich trotzdem verunreinigt hat, so ist er wegen jedes Males schuldig.
ה שְׁלשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר, הַטֻּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת וְהַיּוֹצֵא מִן הַגָּפֶן. חֹמֶר בַּטֻּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת מִבַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, שֶׁהַטֻּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת סוֹתְרִין, וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן אֵינוֹ סוֹתֵר. חֹמֶר בַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִבַּטֻּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת, שֶׁהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן לֹא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ, וְטֻמְאָה וְתִגְלַחַת הֻתְּרוּ מִכְּלָלָן בְּתִגְלַחַת מִצְוָה וּבְמֵת מִצְוָה. וְחֹמֶר בַּטֻּמְאָה מִבַּתִּגְלַחַת, שֶׁהַטֻּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל וְחַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן, וְתִגְלַחַת אֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא שְׁלשִׁים יוֹם וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן:
5 Dreierlei ist dem Nazir verboten: die Verunreinigung, das Scheren und die Produkte des Weinstockes. Bei der Verunreinigung und beim Scheren ist es strenger als bei den Produkten des Weinstockes, denn die Verunreinigung und das Scheren machen das Nazirat hinfällig, die Produkte des Weinstockes aber machen es nicht hinfällig. Bei den Produkten des Weinstockes ist es strenger als bei der Verunreinigung und dem Scheren, denn die Produkte des Weinstockes sind auch ausnahmsweise nicht erlaubt, die Verunreinigung und das Scheren aber sind ausnahmsweise erlaubt, wenn das Scheren Gebot ist und bei einem Pflichttoten. Bei der Verunreinigung ist es strenger als beim Scheren, denn die Verunreinigung macht das ganze Nazirat hinfällig und man ist dieserhalb ein Opfer schuldig, das Scheren aber macht nur dreißig Tage hinfällig und man ist dieserhalb kein Opfer schuldig.
ו תִּגְלַחַת הַטֻּמְאָה כֵּיצַד, הָיָה מַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי, וּמְגַלֵּחַ בַּשְּׁבִיעִי, וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בַּשְּׁמִינִי. וְאִם גִּלַּח בַּשְּׁמִינִי, מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בּוֹ בַיּוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי טַרְפוֹן, מַה בֵּין זֶה לַמְּצֹרָע. אָמַר לוֹ, זֶה טָהֳרָתוֹ תְלוּיָה בְיָמָיו, וּמְצֹרָע טָהֳרָתוֹ תְלוּיָה בְתִגְלַחְתּוֹ, וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מְעֹרַב שָׁמֶשׁ:
6 Wie erfolgt das scheren wegen Verunreinigung? Er läßt sich am dritten und am siebenten Tage besprengen, schert sich am siebenten und bringt seine Opfer am achten; schert er sich am achten, so bringe er seine Opfer am selben Tage – so R. A͑oiba. R. Tryphon sprach zu ihm: Welchen Unterschied gibt es demnach zwischen diesem und dem Aussätzigen!? Dieser erwiderte: Bei diesem hängt die Reinigung vom Ablaufe der Tage ab, beim Aussätzigen aber hängt sie vom Scheren ab. Er bringe sein Opfer nur dann dar, wenn er Sonnenuntergang abgewartet hat.
ז תִּגְלַחַת הַטָּהֳרָה כֵּיצַד, הָיָה מֵבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת, חַטָּאת עוֹלָה וּשְׁלָמִים, וְשׁוֹחֵט אֶת הַשְּׁלָמִים, וּמְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֹא הָיָה מְגַלֵּחַ אֶלָּא עַל הַחַטָּאת, שֶׁהַחַטָּאת קוֹדֶמֶת בְּכָל מָקוֹם. וְאִם גִּלַּח עַל אַחַת מִשְּׁלָשְׁתָּן, יָצָא:
7 Wie erfolgt das Scheren in Reinheit? Er bringt drei Tiere, ein Sündopfer, ein Brandopfer und ein Heilsopfer, schlachtet das Heilsopfer zuerst und schert sich nach diesem – so R. Jehuda. R. Elea͑zar sagt, er schere sich nach dem Sündopfer, denn das Sündopfer geht stets voran. Ließ er sich nach einem von diesen dreien scheren, so hat er der Pflicht genügt
ח רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הֵבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת וְלֹא פֵרֵשׁ, הָרְאוּיָה לְחַטָּאת תִּקְרַב חַטָּאת, לְעוֹלָה תִּקְרַב עוֹלָה, לִשְׁלָמִים תִּקְרַב שְׁלָמִים. הָיָה נוֹטֵל שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. וְאִם גִּלַּח בַּמְּדִינָה הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּתִגְלַחַת הַטָּהֳרָה. אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטֻּמְאָה, לֹא הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַכֹּל מְשַׁלְּחִין תַּחַת הַדּוּד, חוּץ מִן הַטָּמֵא שֶׁבַּמְּדִינָה בִּלְבָד:
8 R. Šimo͑n b. Gamliél sagte: Wenn er drei Tiere gebracht und sie nicht bezeichnet hat, so ist das zum Sündopfer geeignete als Sündopfer, das zum Brandopfer geeignete als Brandopfer und das zum Heilsopfer geeignete als Heilsopfer darzubringen. Hierauf nimmt er das Haar seines geweihten Hauptes und legt es unter den Kessel; schert er sich in der Provinz, so legt er es nicht unter den Kessel. Dies gilt nur vom Scheren in Reinheit, beim Scheren wegen Verunreinigung aber legt er es nicht unter den Kessel. R. Meír sagt, alle legen es unter den Kessel, mit alleiniger Ausnahme des Unreinen in der Provinz.
ט הָיָה מְבַשֵּׁל אֶת הַשְּׁלָמִים אוֹ שׁוֹלְקָן. הַכֹּהֵן נוֹטֵל אֶת הַזְּרוֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל, וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל, וּרְקִיק מַצָּה אֶחָד, וְנוֹתֵן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר וּמְנִיפָן, וְאַחַר כָּךְ הֻתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן וּלְהִטַּמֵּא לְמֵתִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים, הֻתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת בְּיַיִן וּלְהִטַּמֵּא לְמֵתִים:
9 Hierauf kocht oder schmort er das Heilsopfer, und der Priester nimmt den gekochten Bug vom Widder, einen ungesäuerten Kuchen aus dem Korbe und einen ungesäuerten Fladen, legt sie auf die Handfläche des Nazirs und schwingt sie. Sodann ist es dem Nazie erlaubt, Wein zu trinken und sich an Toten zu verunreinigen. R. Šimo͑n sagt, sobald für den Nazir das Blut eines der Opfer gesprengt worden ist, sei es ihm erlaubt, Wein zu trinken und sich an Toten zu verunreinigen.
י גִּלַּח עַל הַזֶּבַח וְנִמְצָא פָסוּל, תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה, וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. גִּלַּח עַל הַחַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לִשְׁמָן, תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה, וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. גִּלַּח עַל הָעוֹלָה אוֹ עַל הַשְּׁלָמִים שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לִשְׁמָן, תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה, וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אוֹתוֹ הַזֶּבַח לֹא עָלָה לוֹ, אֲבָל שְׁאָר זְבָחִים עָלוּ לוֹ. וְאִם גִּלַּח עַל שְׁלָשְׁתָּן וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן כָּשֵׁר, תִּגְלַחְתּוֹ כְשֵׁרָה, וְיָבִיא שְׁאָר הַזְּבָחִים:
10 Wenn er sich nach einem der Opfer geschoren hat und dieses als untauglich befunden wird, so ist auch das Scheren ungültig und seine Opfer werden ihm nicht angerechnet. Wenn er sich nach dem auf einen unrichtigen Namen dargebrachten Sündopfer geschoren und nachher seine übrigen Opfer auf den richtigen Namen dargebracht hat, so ist das Scheren ungültig und seine Opfer werden ihm nicht angerechnet. Wenn er sich nach dem auf einen unrichtigen Namen dargebrachten Brandopfer oder Heilsopfer geschoren und nachher die übrigen Opfer auf den richtigen Namen dargebracht hat, so ist das Scheren ungültig und seine Opfer werden ihm nicht angerechnet. R. Šimo͑n sagt, nur das eine Opfer werde ihm nicht angerechnet, die übrigen Opfer Aber Werden Ihm Wohl Angerechnet. Wenn er sich nach allen dreien geschoren hat und eines von ihnen tauglich ist, so ist das Scheren gültig und er bringe nur die anderen Opfer.
יא מִי שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים וְנִטְמָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יָבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתָיו וְיִטְהָר. אָמְרוּ לוֹ, מַעֲשֶׂה בְמִרְיָם הַתַּרְמוֹדִית שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה מְסֻכֶּנֶת, וְהָלְכָה וּמְצָאתָהּ שֶׁמֵּתָה, וְאָמְרוּ חֲכָמִים, תָּבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתֶיהָ וְתִטְהָר:
11 Wenn für ihn das Blut eines der Opfer gesprengt worden und er unrein geworden ist, so sind, wie R. Elie͑zer sagt, alle früheren Tage hinfällig; die Weisen sagen, er bringe seine übrigen Opfer, sobald er rein ist. Sie sprachen zu ihm: Einst ereignete es sich, daß man für Mirjam aus Tadmor das Blüt eines der Opfer gesprengt hatte, und als man ihr berichtete, daß ihre Tochter lebensgefährlich krank sei, ging sie zu ihr hin und fand sie tot. Da entschieden die Weisen, daß sie ihre anderen Opfer darbringe, sobald sie rein ist.
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel