Quoting%20commentary zu Middot 2:6

וּלְשָׁכוֹת הָיוּ תַחַת עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּפְתוּחוֹת לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים, שֶׁשָּׁם הַלְוִיִּם נוֹתְנִים כִּנּוֹרוֹת וּנְבָלִים וּמְצִלְתַּיִם וְכָל כְּלֵי שִׁיר. עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ עַל רֹחַב אַחַת עֶשְׂרֵה. וְכֵן עֶזְרַת כֹּהֲנִים הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ עַל רֹחַב אַחַת עֶשְׂרֵה. וְרָאשֵׁי פִסְפָּסִין מַבְדִּילִין בֵּין עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת הַכֹּהֲנִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, מַעֲלָה הָיְתָה שָׁם, וּגְבוֹהָה אַמָּה, וְהַדּוּכָן נָתוּן עָלֶיהָ, וּבָהּ שָׁלשׁ מַעֲלוֹת שֶׁל חֲצִי חֲצִי אַמָּה. נִמְצֵאת עֶזְרַת הַכֹּהֲנִים גְּבוֹהָה מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה. כָּל הָעֲזָרָה הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ. וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת הָיוּ שָׁם. אַבָּא יוֹסֵי בֶן חָנָן אוֹמֵר, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁעָרִים. שְׁעָרִים דְּרוֹמִיִּים סְמוּכִים לַמַּעֲרָב, שַׁעַר הָעֶלְיוֹן, שַׁעַר הַדֶּלֶק, שַׁעַר הַבְּכוֹרוֹת, שַׁעַר הַמָּיִם, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר הַמַּיִם. שֶׁבּוֹ מַכְנִיסִין צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם שֶׁל נִסּוּךְ בֶּחָג. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, וּבוֹ הַמַּיִם מְפַכִּים, וַעֲתִידִין לִהְיוֹת יוֹצְאִין מִתַּחַת מִפְתַּן הַבָּיִת. וּלְעֻמָּתָן בַּצָּפוֹן סְמוּכִים לַמַּעֲרָב, שַׁעַר יְכָנְיָה, שַׁעַר הַקָּרְבָּן, שַׁעַר הַנָּשִׁים, שַׁעַר הַשִּׁיר. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר יְכָנְיָה, שֶׁבּוֹ יָצָא יְכָנְיָה בְּגָלוּתוֹ. שֶׁבַּמִּזְרָח, שַׁעַר נִקָּנוֹר. וּשְׁנֵי פִשְׁפָּשִׁים הָיוּ לוֹ, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ. וּשְׁנַיִם בַּמַעֲרָב, לֹא הָיָה לָהֶם שֵׁם:

Unter dem israelitischen Hof befanden sich Kammern, die sich zum Frauenhof hin öffneten, in den die Leviten ihre Harfen, Lyren und Becken sowie alle anderen Musikinstrumente stellten. Der Hof der Israeliten war einhundertfünfunddreißig amot lang und elf [ amot ] breit. In ähnlicher Weise war der Hof der Kohanim einhundertfünfunddreißig amot lang und elf [ amot ] breit. Die im Boden steckenden Balken trennten sich zwischen dem Hof ​​der Israeliten und dem Hof ​​der Kohanim . Rabbi Eliezer ben Yaakov sagte, dass es eine Stufe [die Länge des Kohanim- Hofes] gab, die eine Amah hoch war, und eine Plattform [auf der die Leviten standen, als sie sangen] wurde darauf platziert. Es [der eine Amah- Schritt] hatte drei Schritte [die zur Plattform führten], jeder war ein halber Amah [hoch]. Infolgedessen stellen wir fest, dass der Hof der Kohanim zweieinhalb Meter höher war als der Hof der Israeliten. Der gesamte Hof war einhundertsiebenundachtzig [ amot ] lang und einhundertfünfunddreißig [ amot ] breit. Es gab dort dreizehn Niederwerfungen [im Hof]. Abba Yosi ben Chanan sagt, [diese Niederwerfungen] entsprachen den dreizehn Toren [des Hofes]. [Die Namen der Tore] Die südlichen [Tore], die sich in der Nähe des Westens befanden, wurden das obere Tor, das Kindling-Tor, das Erstgeborenen-Tor und das Wassertor genannt. Warum wurde es das Wassertor genannt? Weil durch dieses Tor der Wasserkrug zum Trankopfer des Festivals [Sukkot] getragen wurde. Rabbi Eliezer ben Yaakov sagt, weil dort das Wasser zu einem Strom wurde und in Zukunft unter dem Tempel hervorkommen wird. Und gegenüber [dem südlichen Tor] auf der nördlichen [Seite] in der Nähe des Westens befand sich das Tor von Yechoniah, das Tor der Opfer, das Tor der Frauen und das Tor des Liedes. Warum wurde es das Tor von Jechonia genannt? Weil durch dieses Tor [König] Yechoniah [den Tempel] auf seinem Weg ins Exil verließ. Auf der Ostseite befand sich das Tor von Nikanor, und daneben befanden sich zwei kleinere Türen, eine rechts und die andere links. Es gab auch zwei Tore im Westen, die keinen Namen hatten.

Erkunde quoting%20commentary zu Middot 2:6. Ausführlicher Kommentar und Analyse aus klassischen jüdischen Quellen.