Jewish%20thought zu Taanit 2:3

וְאֵלּוּ הֵן, זִכְרוֹנוֹת, וְשׁוֹפָרוֹת, אֶל ה' בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי (תהלים קכ), אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים וְגוֹ' (שם קכא), מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה' (שם קל), תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף (שם קב). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת, אֶלָּא אוֹמֵר תַּחְתֵּיהֶן, רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ (מלכים ב ח), דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה וְגוֹ', אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת (ירמיה יד). וְאוֹמֵר חוֹתְמֵיהֶן:

Diese [zusätzlichen Segnungen] sind wie folgt: (1) [der Segen von] Erinnerungen, (2) [der Segen von] Shofars, (3) [Psalm 120,] "Hashem ist mein G-tt in Zeiten der Not für mich." (4) [Psalm 121] "Ich erhebe meine Augen zu den Bergen" (5) [Psalm 130] "Aus den Tiefen, die ich zu dir gerufen habe, oh G-tt" (6) [Psalm 102,] " Ein Gebet der Verarmten, wenn er sich [in einen Tallit ] hüllt . Rabbi Yehudah sagt: "Es war nicht notwendig, [den Segen von] Erinnerungen und Schofaren zu sagen, sondern er sagt an ihrer Stelle:" Wenn es eine Hungersnot gibt im Lande, wenn es im Land Pest gibt (1. Könige 8:37), "und" das Wort des Herrn, das zu Jeremia über die Dürren kam (Jer. 14: 1). " Und er sagt ihre Schlussfolgerungen:

Erkunde jewish%20thought zu Taanit 2:3. Ausführlicher Kommentar und Analyse aus klassischen jüdischen Quellen.