אַרְבַּע מִדּוֹת בַּדֵּעוֹת. נוֹחַ לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, יָצָא שְׂכָרוֹ בְהֶפְסֵדוֹ. קָשֶׁה לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִשְׂכָרוֹ. קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, חָסִיד. נוֹחַ לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, רָשָׁע:
כלי יקר
דָּבָר אַחֵר, לְכָךְ נִקְרָא הַמָּמוֹן שׁוֹחַד שֶׁהוּא חַד, לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ה יא) חֶרֶב בָּא לָעוֹלָם עַל עִינּוּי הַדִּין וְעַל עִוּוּת הַדִּין, אִם כֵּן זֶה הַמָּמוֹן חַד כְּחֶרֶב וְחוֹתֵךְ כְּמוֹ חֶרֶב מְחֻדָּד. וְטַעַם לְשִׂימַת הַסַּנְהֶדְרִין אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ יִתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ.
דרך חיים
ואמר עוד 'שלי שלי ושלך שלך זו היא מדה בינונית'; כי יש מעלה טובה, שאינו חפץ בממון אחר. ומדה אחת לרעה, שאין רוצה להטיב לאחר, ולפיכך הוא מדה בינונית. ולא אמר כאן 'יצא שכרו בהפסדו', דלא שייך בהא מלתא לומר כך, רק לקמן (משנה יא), שהשכר גופיה מביא ההפסד, או ההפסד* מביא השכר, שייך לומר 'יצא שכרו בהפסדו', או 'הפסדו בשכרו', כמו שיתבאר לקמן. אבל כאן אין מה שאומר 'שלי שלי' מביא המדה שאומר 'שלך שלך', ולא מה שאמר 'שלך שלך' מביא המדה 'שלי שלי'. לכך אמר שזהו שאינו חומד ממון אחר הוא מדה בינונית. ועוד, מפני שמעמיד דבריו על הדין, ואינו מוותר מן הדין להיות נקרא 'חסיד', וגם אינו גורע מן הדין להיות נקרא 'רשע', ולכך הוא בינוני, וזהו נכון.