וְכֵן הַבָּא עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אוֹ פְסוּלוֹת, כְּגוֹן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין, פָּסַל. וְלֹא חָלַק בֵּין בִּיאָה לְבִיאָה:
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
בגפו יבא בגפו יצא יכול אף גזירה ת"ל אם אינו אלא רשות: ר' אליעזר בן יעקב אומר בגפו יבא בגפו יצא אין לך עליו אלא עבודה: אם בעל אשה הוא. מה הוא רבו חייב במזונותיו אף אשתו ובניו רבו חייב במזונותיהן עדאן אני אומר אשה ובנים שהיו לו עד שלא לקחו רבו לא יהא רבו חייב במזונותיהן או אינו אומר כן אלא אשה ובנים שהיו לו משלקחו רבו רבו חייב במזונותיהן שכבר נתחייב במזונותיו: אבל אשה ובנים שהיו לו עד שלא לקחו רבו לא יהא רבו חייב במזונותיהן ת"ל אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו שתי נשים כאן אחת עד שלא לקחו רבו ואחת משלקחו רבו יכול אף אלו היו לו ארוסה ושומרת יבם ת"ל ויצאה אשתו עמו שהיא עמו יצאת זו שאינה עמו יכול אפלו היתה אשתו פסולה כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ת"ל ויצאה אשתו עמו אשה שהיא ראויה להתקיים עמו יצתה זו שאינה ראויה להתקיים עמו יכול אפילו נשא אשה שלא מדעת רבו ת"ל הוא מה הוא מדעת רבו אף אשתו [מדעת] רבו יכול יהא מעשה אשתו ובניו ובנותיו של רבו ודין הוא מה עבד כנעני שאין רבו חייב במזונותיו מעשה בניו ובנותיו של רבו זה שרבו חייב במזונותיו אינו דין שיהא מעשה בניו ובנותיו של רבו ת"ל הוא [הוא] מעשה ידיו של רבו ואין מעשה בניו ובנותיו של רבו יכול שתהא מציאתו וירושתו של רבו ת״ל (דברים ט"ו י״ב) ועבדך אין לך עליו אלא עבודה יכול מפני שיצא לדין בחדש לא יהא זכאי במציאתה וירושתה של אשתו ת"ל אם בעל אשה הוא החזירו הכתוב לכללו בפירוש הרי הוא כבעל מה הבעל זכאי במציאתה ובירושתה של אשתו אף זה זכאי במציאתה וירושתה של אשתו: ד"א ויצאה אשתו עמו אל תפרישנו מאשתו ולהלן הוא אומר(ויקרא כ"ה מ"א) ויצא מעמך הוא ובניו עמו אל תפרישנו מבניו:
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
וכי ימכור איש את בתו לאמה מכלל שנ' (כ"ב ב') ואם אין לו ונמכר בגניבתו יכול תהא אשה נמכרת בגניבתה ת"ל (פס' ל"ז) כי (ימכר) [יגנב] איש האיש נמכר בגניבה ואין האשה נמכרת בגניבתה יכול לא תמכר בגניבה עצמה תמכר בגניבת אביה (אומרת) [אמרת] הין אם מגניבת עצמה אינה נמכרת תמכר בגניבת אביה. מפני מה אינה נמכרת בגניבת עצמה מפני שהיא [אינה] מוכרת את עצמה תמכר בגניבת אביה שכן אביה (מוכרה ת"ל כי ימכר איש האיש מוכר ואין בית דין מוכרין]: את בתו. האיש מוכר את בתו ואינו מוכר את בנו שהייתי אומר ומה אם אמה עברייה שאינה מוכרת עצמה מדעתה אביה מוכרה עבד עברי שהוא מוכר עצמו מדעתו אינו דין שיהא אביו מוכרו ת"ל וכי ימכר איש את בתו בתו ולא בנו: ד"א בתו בתו זו קטנה יכול אף נערה ת"ל בתו בת ולא אם יצאת נערה שראויה להיות אם מכאן אמרו האב רשאי למכור את בתו עד שתביא סימנין אבל משתביא סימנין אינו רשאי למכרה: לאמה. לשפחות: ד"א לאמה אמה (לפסולה) [לפוסלה] כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט הואיל וקידושין תופשין בה שאין אדם רשאי למכור את בתו אלא אם כן העני ולא מצא מה יאכל וכשהוא מוכרה אינו מוכרה אלא למי שיש לו בה קידושין: לא תצא כצאת העבדים. שלא תהא נוטלת אחריו דלאים ובלריות למרחץ דברי ר' אליעזר אמר לו ר' עקיבה מה אני צריך והלא כבר נאמר (ויקרא כ"ה ל"ט) לא תעבד בו עבודת עבד מה ת"ל לא תצא כצאת העבדים שלא תהא יוצאה על השן ועל העין כעבדים שהיה בדין ומה עבד כנעני שאין יוצא בשנים וביובל ובגרעון כסף הרי הוא יוצא על השן ועל העין זו שיוצאה בשנים וביובל ובגרעון כסף אינו דין שיוצאה על השן ועל העין ת"ל לא תצא כצאת העבדים:
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
וכי יפתה איש בתולה דרך אשה להתפתות מן האיש ואין דרך האיש להתפתות מן האשה כשהיה ר' אליעזר מגיע לפסוק הזה היה אומר חבל על דא דרך ארץ אשה מתפתה מן האיש קטן מתפתה מן הגדול וכן ירמיה אמר (ירמיה כ' ז') פתתני ה' ואפת אבל אבותינו מה הוא אומר (תהלים ע"ח ל"ו) ויפתוהו בפיהם וכי דרך ארץ גדול מתפתה מן הקטן ובלשונם יכזבו לו וכי דרך ארץ גדול מקבל דברי כזב אלא שפיתו בעצמן וכיזבו בעצמן ואע"פ כן ויושיעם למען שמו (תהלים ק"ו ח'): בתולה. פרט לבעולה ולמוכת עץ בתולה פרט לבוגרת ולאילונית: אשר לא ארשה. פרט לשנתארסה ונתגרשה מן האירוסין: ושכב עמה. מדעתה וברצונה ושכב עמה עד שיבוא עליה כדרכה ובעדים יכול תהי נקנית לו בפיתויה ת"ל מהר ימהרנה לו לאשה. מלמד שצריכה הימנו קידושין יכול אע"פ שאינה ראויה לו לאשות [ת"ל] מהר ימהרנה לו לאשה את שראויה לו לאישות להוציא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לבן ישראל בת ישראל לממזר ולנתין יכול הואיל וראויה לו לאישות יהא חייב בקנסה ת"ל