עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם וַעֲשָׂרָה עַל הַיָּם. עֶשֶׂר מַכּוֹת הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם וְעֶשֶׂר עַל הַיָּם. עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא בַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד) וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי:
סדר היום
המכה הי' מכת בכורות מחמד עינים כמו שהיתה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת יש שם בכור מת אין שם בכור גדול הבית מת במקום בכור כמ"ש אף אני בכור אתנהו והנה לוקח מהם מחמד עינים כנגד זה לא תחמוד והיא מדכ"מ: עוד אפשר לומר שהחמדה היא בלב ולית בה הוכחה כלל אלא יאמר אדם הואיל ואינו עושה שום מעשה מאן מוכח שהרי ית' וית' שבוחן בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור הוא מבחין תעלומות סתרי כל חי מחשבות אדם ותחבולותיו ויצרי מעללי איש א"נ אפשר לומר שבאותה שעה שהוכו הבכורות שהיו ישראל הולכים ושואלים ממצרים כל מה שחמדו ממונם וכליהם ומצרים כדי למהר לשלחם לא מנעו מהם שום דבר לזה צום י"ו אם התרתי לך שתחמוד ותשאל ממצרים כל מחמד לבך לא תעשה כן לרעך: הנה נתתי טעם למכות ולסדרן ולמנינם וכל זה כתבתי להגדיל תורה ולהאדיר לדרוש ולקבל שכר ויש סמך מה לזה מן המשנה ששנינו באבות י' נסים נעשו לאבותינו במצרים וי' על הים בשלמ' בים מצינו כמו שמנו ז"ל במכילתא אלא במצרים לא מצינו כ"א מכות למצרים אלא הענין הוא שכל מכה שהביא הקב"ה על המצרים הי' גם נס לישראל היותם נפדים ונצולו ממנה ונוכל לומר שסבת מכותם הי' להנצל לישראל מפני שעתידין לקבל התורה כמ"ש וכדי לעשות הנסים לישראל הביא המכות למצרים אבל הנסים עיקר ומן הטעם שכתבתי. עוד אפשר לתת טעם לי' המכות ולמה לקו בהם המצרי' מפני שהם הכחישו מציאות הש"י והשגחתו והווייתו שמו בנמצאים ואמר פרעה הרשע מי ה' אשר אשמע בקולו ורצה להתחכם עליו כמ"ש הבה נתחכמה למושיען של אלו וע"כ שורת הדין חייבה להפרע מהם בכח שמו הגדול שידעו ויכירו ע"כ מציאותו והשגחתו ויכלתו בתחתונים וכיון ששם בן ד' י"ו במילואו עולה י' אותיות יו"ד ה"י וי"ו ה"י כן נתפרע מהם בי' מכות מכה לכל אות והם בכח י' ספירות בלימה והמשכיל יבין ומפני זה היו י' ולא ט' י' ולא י"א והא דנתן ר"י ז"ל בהן סי' אפשר לומר שבא להראות לנו שאין המכות כולן שוות בענין א' יש מכה שהיא ע"י משה יש מכה שהיא ע"י אהרן יש מכה שהיא ע"י י"ו מן השמים ולא ע"י שניהם וע"כ חלק הענינים לג' תיבות רמז לג' ענינים:
שבלי הלקט
רבי יוסי הגלילי אומר מניין אתה אומר שלקו המצרים במצרים עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות במצרים מהו אומר ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים הוא ועל הים מהו אומר וירא ישראל את היד הגדולה וגו' כמה לקו באצבע עשר מכות וכו'. פי' לפי שבמצרים לקו עשר מכות וכתיב בהן אצבע ובים נמי לקו עשר מכות כמו ששנינו באבות עשר מכות הביא הקב"ה על המצרים במצרים ועשרה על הים ומפורשין באבות דר' נתן ובמכילתא ובמכות שעל הים נאמר וירא ישראל את היד הגדולה ויש ביד ה' אצבעות א"כ יש לנו לידע שאותן עשר מכות המפורשין (בשירת) [על] הים לקו אותן בכל אצבע ואצבע כמה שלקו באצבע אחת עשר מכות במצרים הוא שאמר הכתוב וירא ישראל את היד הגדולה היד הידוע שכבר לקו בה הגדולה שהיא גדולה במכות בראשונה י' מכות לכל אצבע נמצא על הים לה' אצבעות נ' מכות ולר' אליעזר שדורש שכל מכה ומכה היתה של ד' מכות ונמצא שהמכות של מצרים שהיו י' [באצבע אחת] עולים למ' ושעל הים שהיו חמשים עולים למאתים מ' לכל אצבע ואצבע ולר' עקיבה שמוסיף לדרוש שכל מכה ומכה היתה של חמש מכות נמצא שהמכות של מצרים היו עשר עולים לחמשים ושעל הים שהיה (חמשים) [חמש אצבעות] עולים למאתים וחמשים חמשים לכל אצבע ואצבע: