Oholot 18

Kapitel 18

א כֵּיצַד בּוֹצְרִים בֵּית הַפְּרָס. מַזִּים עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים, וְשׁוֹנִים וּבוֹצְרִים וּמוֹצִיאִים חוּץ לְבֵית הַפְּרָס, וַאֲחֵרִים מְקַבְּלִים מֵהֶם וּמוֹלִיכִים לַגָּת. אִם נָגְעוּ אֵלּוּ בָאֵלּוּ, טְמֵאִים, כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אוֹחֵז אֶת הַמַּגָּל בְּסִיב, אוֹ בוֹצֵר בְּצוֹר וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַכְּפִישָׁה וּמוֹלִיךְ לַגָּת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּכֶרֶם הַנַּעֲשָׂה בֵית הַפְּרָס. אֲבָל נוֹטֵעַ בֵּית הַפְּרָס, יִמָּכֵר לַשּׁוּק:

1 Wie kann man in einer Totenbein-Stätte Weinlese halten? Man besprengt die Menschen und die Geräte zum ersten und zum zweiten Male. Nun lesen sie den Wein ab und bringen ihn außerhalb der Totenbein-Stätte, und andere nehmen ihnen denselben ab und bringen ihn zur Kelter. Wenn die ersteren die letzteren berühren, so werden diese unrein; so nach der Ansicht von Bet-Hillel. Bet-Schammai sagen: Man ergreife die Sichel mittels Bastes oder schneide die Trauben mit einem scharfen Steine ab, lasse sie in den Korb hineinfallen und bringe sie zur Kelter. Es sagt R. Jose: Dies alles gilt nur bei einem Weinberg, der zu einer Totenbein-Stätte gemacht wurde; hat man aber eine Totenbein-Stätte bepflanzt, so muß man (die Trauben) auf dem Markte verkaufen.

ב שְׁלשָׁה בֵית פְּרָסוֹת הֵן, הַחוֹרֵשׁ אֶת הַקֶּבֶר, נִטַּעַת כָּל נֶטַע, וְאֵינָהּ נִזְרַעַת כָּל זֶרַע, חוּץ מִזֶּרַע הַנִּקְצָר. וְאִם עֲקָרוֹ, צוֹבֵר אֶת גָּרְנוֹ לְתוֹכוֹ וְכוֹבְרוֹ בִשְׁתֵּי כְבָרוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הַתְּבוּאָה בִּשְׁתֵּי כְבָרוֹת, וְהַקִּטְנִיּוֹת בְּשָׁלשׁ כְּבָרוֹת. וְשׂוֹרֵף אֶת הַקַּשׁ וְאֶת הֶעָצָה, וּמְטַמֵּא בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְאֹהֶל:

2 Es gibt dreierlei Totenbein-Stätten: Wenn jemand ein Grab bepflügt, so darf man (in der dadurch gemachten Totenbein - Stätte ) allerlei Bäume pflanzen, aber nicht allerlei Saaten säen, sondern bloß solche, die geschnitten werden. Hat man diese ausgerissen, so muß man den Ertrag in dem Felde selbst aufhäufen und sodann mit zwei Sieben durchsieben. Dies die Worte des R. Meïr. Die Weisen sagen: Das Getreide mit zwei, die Hülsenfrüchte aber mit drei Sieben. Stroh und Stengel muß man verbrennen. Diese Stätte verunreinigt durch Berühren und Tragen, aber nicht durch Bedachen.

ג שָׂדֶה שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, נִזְרַעַת כָּל זֶרַע, וְאֵינָהּ נִטַּעַת כָּל נֶטַע. וְאֵין מְקַיְּמִין בָּהּ אִילָנוֹת, חוּץ מֵאִילַן סְרָק שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵרוֹת. וּמְטַמֵּא בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל:

3 Ein Feld, in welchem ein Grab verloren ist, darf mit allerlei Saaten besäet, ader nicht mit allerlei Bäumen bepflanzt werden. Man darf darin keine Bäume stehen lassen ausgenommen leere Bäume, die keine Früchte tragen. Es verunreinigt durch Berühren, Tragen und Bedachen.

ד שְׂדֵה בוֹכִין, לֹא נִטַּעַת, וְלֹא נִזְרַעַת, וַעֲפָרָהּ טָהוֹר, וְעוֹשִׂין מִמֶּנָּה תַנּוּרִים לַקֹּדֶשׁ. וּמוֹדִים בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל שֶׁבּוֹדְקִים לְעוֹשֶׂה פֶסַח, וְאֵין בּוֹדְקִין לִתְרוּמָה. וּלְנָזִיר, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בּוֹדְקִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵין בּוֹדְקִין. כֵּיצַד הוּא בוֹדֵק. מֵבִיא אֶת הֶעָפָר שֶׁהוּא יָכוֹל לַהֲסִיטוֹ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ כְּבָרָה שֶׁנְּקָבֶיהָ דַקִּים, וּמְמַחֶה, אִם נִמְצָא שָׁם עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה, טָמֵא:

4 Ein Trauer-Feld darf nicht bepflanzt und nicht besäet werden. Die Erde davon ist rein, und man kann daraus Öfen für Heiliges machen. — Bet-Schammai und Bet-Hillel stimmen darin überein, dass man (die Totenbein-Stätte) untersucht für den, der sein Pessach opfern will; man untersucht aber nicht um der Hebe willen. Wegen eines Nasir sagen Bet-Schammai: Man untersucht; Bet-Hillel sagen: Man untersucht nicht. — In welcher Weise untersucht man? Man nimmt die Erde, die man (leicht) fortbewegen kann, tut sie in ein fein gelöchertes Sieb und zerreibt sie; wenn man daselbst ein gerstenkorn-grosses Beinchen findet, ist er unrein.

ה כֵּיצַד מְטַהֲרִין בֵּית הַפְּרָס. נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ שְׁלשָׁה טְפָחִים, אוֹ נוֹתֵן עַל גַּבָּיו שְׁלשָׁה טְפָחִים. אִם נָטַל מֵחֶצְיוֹ אֶחָד שְׁלשָׁה טְפָחִים, וְנָתַן עַל גַּבֵּי חֶצְיוֹ אַחֵר שְׁלשָׁה טְפָחִים, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֲפִלּוּ נָטַל מִמֶּנּוּ טֶפַח וּמֶחֱצָה, וְנָתַן עָלָיו טֶפַח וּמֶחֱצָה מִמָּקוֹם אַחֵר, טָהוֹר. הָרוֹצֵף בֵּית הַפְּרָס בַּאֲבָנִים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲסִיטָן, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף הָעוֹזֵק בֵּית הַפְּרָס, טָהוֹר:

5 Auf welche Weise macht man eine Totenbein-Stätte rein? Man nimmt davon drei Handbreiten tief. (Rabbi sagt:) oder gibt darauf [Erde] drei Handbreiten hoch. Wenn man von der einen Hälfte desselben drei Handbreiten tief [Erde] weggenommen und auf die andere Hälfte drei Handbreiten hoch [Erde] aufgeschüttet hat, so ist es auch rein. R. Simon sagt: Sogar wenn man davon anderthalb Handbreiten [Erde] weggenommen und von anderswoher anderthalb Handbreiten [Erde] aufgeschüttet hat, ist es rein. Wenn man eine Totenbein-Stätte mit Steinen, die man nicht bewegen kann, bepflastert, ist sie rein. R. Simon sagt: Auch wenn man ein Totenbein-Feld umgräbt, ist es rein.

ו הַמְהַלֵּךְ בְּבֵית הַפְּרָס עַל אֲבָנִים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲסִיטָן, עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה שֶׁכֹּחָן יָפֶה, טָהוֹר. עַל אֲבָנִים שֶׁהוּא יָכוֹל לַהֲסִיטָן, עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה שֶׁכֹּחָן רָע, טָמֵא. הַמְהַלֵּךְ בְּאֶרֶץ הָעַמִּים, בֶּהָרִים וּבַסְּלָעִים, טָמֵא. בַּיָּם וּבַשּׁוּנִית, טָהוֹר. וְאֵיזֶהוּ הַשּׁוּנִית, כָּל מָקוֹם שֶׁהַיָּם עוֹלֶה בְזַעְפּוֹ:

6 Wenn jemand in einer Totenbein-Stätte auf Steinen geht, die man nicht bewegen kann, oder auf einem Menschen oder einem Vieh reitet, die kräftig sind, so bleibt er rein. Geht er aber auf Steinen, die man bewegen kann, oder reitet auf einem Menschen oder einem Vieh, deren Kräfte schwach sind, so ist er unrein. Wenn jemand in heidnischen Ländern auf Bergen oder Felsen geht, so ist er unrein. Reist er aber auf der See oder am Strande, so ist er rein. Was heisst „Strand“? Jeder Ort, wo das Meer bei einer Sturmflut hinaufsteigt.

ז הַקּוֹנֶה שָׂדֶה בְסוּרְיָא, סְמוּכָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אִם יָכוֹל לְהִכָּנֵס לָהּ בְּטָהֳרָה, טְהוֹרָה, וְחַיֶּבֶת בַּמַּעַשְׂרוֹת וּבַשְּׁבִיעִית. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהִכָּנֵס לָהּ בְּטָהֳרָה, טְמֵאָה, וְחַיֶּבֶת בַּמַּעַשְׂרוֹת וּבַשְּׁבִיעִית. מְדוֹרוֹת הַגּוֹיִם, טְמֵאִין. כַּמָּה יִשְׁהֶא בְתוֹכָן וִיהֵא צָרִיךְ בְּדִיקָה, אַרְבָּעִים יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עִמּוֹ אִשָּׁה. וְאִם הָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה מְשַׁמְּרִים אוֹתוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה:

7 Wenn jemand in Syrien ein Feld kauft, das nahe am Lande Israel liegt, so ist es, wenn er in Reinheit dahin gehen kann, rein und der Pflicht der Verzehntung und des Brachjahres unterworfen; kann er aber nicht in Reinheit dahin gehen, so ist es zwar unrein, aber doch der Pflicht der Verzehntung und des Brachjahres unterworfen. Die Wohnungen der Heiden sind unrein. Wie lange muss der Heide sie bewohnt haben, dass man sie untersuchen muss? Vierzig Tage, wenn er auch kein Weib bei sich hatte. Wenn aber ein Knecht oder ein Weib das Haus beobachten, so bedarf es keiner Untersuchung.

ח אֶת מַה הֵם בּוֹדְקִים, אֶת הַבִּיבִים הָעֲמֻקִּים וְאֶת הַמַּיִם הַסְּרוּחִים. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף הָאַשְׁפַּתּוֹת וְעָפָר הַתִּחוֹחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כָּל מְקוֹם שֶׁהַחֲזִיר וְהַחֻלְדָּה יְכוֹלִים לְהַלֵּךְ בּוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה:

8 Was untersucht man? Die tiefen Kanäle und die übelriechenden Wasser. Bet-Schammai sagen: Auch die Misthaufen und die lockere Erde. Bet-Hillel sagen: Jeder Ort wo ein Schwein und ein Wiesel hingehen können, bedarf nicht der Untersuchung.

ט הָאִצְטְוָנִיּוֹת, אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מְדוֹר הַגּוֹיִם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עִיר גּוֹיִם שֶׁחָרְבָה, אֵין בָּהּ מִשּׁוּם מְדוֹר גּוֹיִם. מִזְרַח קִסְרִין וּמַעֲרַב קִסְרִין, קְבָרוֹת. וּמִזְרַח עַכּוֹ הָיָה סָפֵק, וְטִהֲרוּהוּ חֲכָמִים. רַבִּי וּבֵית דִּינוֹ נִמְנוּ עַל קֵינִי וְטִהֲרוּהוּ:

9 Die Säulenhallen unterliegen nicht der Verordnung betreffs der Heiden-Wohnungen. R. Simon, Sohn Gamliëls, sagt: Eine Stadt der Heiden, die verwüstet worden ist, unterliegt nicht der Verordnung betreffs der Heiden-Wohnungen. Die Ostseite von Kesrin und die Westseite von Kesarion sind Begräbnisplätze. Die Ostseite von Akko war zweifelhaft, und die Weisen haben sie für rein erklärt. Rabbi und sein Gerichtshof haben wegen Keni abgestimmt und es für rein erklärt.

י עֲשָׂרָה מְקוֹמוֹת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מְדוֹר גּוֹיִם. אָהֳלֵי הָעַרְבִיִּים, וְהַסֻּכּוֹת, וְהַצְּרִיפִין, וְהַבֻּרְגָּנִין, וְהָאַלְקְטִיּוֹת, וּבֵית שַׁעַר, וַאֲוִירָהּ שֶׁל חָצֵר, וְהַמֶּרְחָץ, וּמְקוֹם הַחִצִּים, וּמְקוֹם הַלִּגְיוֹנוֹת:

10 Zehnerlei Örter unterliegen nicht den Verordnungen betreffs der Heiden-Wohnungen: Die Zelte der Araber, die Feld-Hütten, die Binsenhütten, die Fruchthütten, die Sommerhütten, ein Torhaus, der freie Raum im Hofe, das Badehaus, das Pfeilenhaus und die Wohnungen der Legionen.

Vorheriges Kapitel